אלרגיות מהוות אתגר בריאותי משמעותי בעולם המודרני, המשפיע על איכות חייהם של מיליונים. בעוד שהרפואה הקונבנציונלית מציעה פתרונות יעילים להקלה על תסמינים, רבים מחפשים אחר גישות טבעיות ומשלימות המסייעות לווסת את מערכת החיסון ולטפל בשורש הבעיה. רפואות מסורתיות עתיקות, כמו הרפואה הסינית והאיורוודה, השתמשו במשך אלפי שנים בצמחי מרפא בעלי תכונות אנטי-אלרגניות מוכחות. המדע המודרני חוקר כיום את המנגנונים המולקולריים של צמחים אלו, ומאשש את יעילותם.
במאמר זה, נתמקד באחד מהכלים העוצמתיים ביותר של הטבע לטיפול באלרגיות: ריישי.
1. ריישי (Ganoderma lucidum)
שמות נוספים: Reishi (יפנית), Lingzhi (סינית, “פטריית האלמוות”), Young-Ji (קוריאנית)
תיאור כללי ורקע
ריישי היא פטריית מרפא הנחשבת לאחד מהצמחים הנעלים ביותר ברפואה הסינית המסורתית, שם היא ידועה בשם “לינג-ג’י” ומוערכת מזה למעלה מ-2,000 שנה. היא גדלה על גזעי עצים נרקבים ונחשבה לסמל של בריאות, אריכות ימים, הצלחה ורצון טוב. בשל נדירותה בטבע, השימוש בה היה שמור בעבר לקיסרים ובני אצולה. כיום, הפטרייה מגודלת באופן מסחרי וזמינה ברחבי העולם. היא מסווגת כאדפטוגן ומשמשת לחיזוק מערכת החיסון, הפחתת סטרס, שיפור איכות השינה ותמיכה כללית בבריאות הגוף והנפש.
גילויי המדע המודרני: מנגנונים אנטי-אלרגניים
שני סוגי הרכיבים הפעילים העיקריים בריישי הם טריטרפנים (Triterpenes), כגון חומצות גנודריות (Ganoderic Acids), ופוליסכרידים (Polysaccharides), כגון בטא-גלוקנים. לכל קבוצת רכיבים יש תפקיד ייחודי בפעילות האנטי-אלרגנית של הפטרייה:
- עיכוב שחרור היסטמין (פעילות דמוית אנטי-היסטמין): הטריטרפנים, ובמיוחד חומצות גנודריות C ו-D, הוכחו כמעכבים חזקים של שחרור היסטמין מתאי פיטום. הם פועלים על ידי ייצוב ממברנת התא ועיכוב מסלולי איתות תוך-תאיים הנדרשים לתהליך הדה-גרנולציה. פעולה זו מקבילה לפעולתם של תרופות אנטי-היסטמיניות ומסייעת להקלה מהירה על תסמינים כמו גרד, נזלת והתעטשויות [45, 46].
- וויסות מערכת החיסון (Immunomodulation): הפוליסכרידים (בטא-גלוקנים) הם האחראים העיקריים לוויסות מערכת החיסון. במצבים אלרגיים, המאופיינים בתגובת יתר של זרוע Th2 של מערכת החיסון, הפוליסכרידים של ריישי פועלים לאיזון המערכת. הם מפחיתים ייצור של ציטוקינים פרו-אלרגיים מסוג Th2 (כמו IL-4, IL-5, IL-13) ומעודדים במקביל תגובה של Th1 ותאי T רגולטוריים (Treg), המייצרים ציטוקינים מווסתים כמו אינטרפרון-גמא (IFN-γ) ו-IL-10. פעולה זו מטפלת בשורש התגובה האלרגית ולא רק בתסמינים [47, 48].
- פעילות אנטי-דלקתית: טריטרפנים ופוליסכרידים כאחד מפגינים פעילות אנטי-דלקתית עוצמתית על ידי עיכוב פקטור השעתוק NF-κB, המהווה “מתג ראשי” לתהליכים דלקתיים בגוף. עיכוב זה מוביל להפחתה בייצור מתווכים דלקתיים רבים המעורבים באלרגיה ובאסתמה [45].
עדויות מחקריות
מחקרים קליניים ופרה-קליניים רבים תומכים ביעילותה של ריישי בטיפול במחלות אלרגיות. מחקרים במודלים של אסתמה אלרגית הראו שטיפול בתמצית ריישי הפחית באופן משמעותי דלקת בדרכי הנשימה, רגישות יתר של הסימפונות (AHR), ורמות של נוגדני IgE בדם [47]. מחקר קליני בילדים עם אסתמה אלרגית הראה ששילוב של ריישי עם טיפול קונבנציונלי שיפר את ויסות מערכת החיסון [49]. מחקרים נוספים הדגימו את יעילותה בהקלה על תסמיני נזלת אלרגית [50].
מינון מומלץ וצורות שימוש
- מינון: המינון תלוי בריכוז התמצית ובצורת הנטילה.
- אבקת פטרייה יבשה: 3-9 גרם ליום.
- תמצית מתוקננת (לרוב 10-30% פוליסכרידים, 1-5% טריטרפנים): 500-1,500 מ”ג, פעמיים עד שלוש פעמים ביום.
- צורות שימוש: קפסולות, טבליות, אבקות, טינקטורות ותה. מומלץ לבחור בתמציות המציינות את ריכוז הרכיבים הפעילים (פוליסכרידים וטריטרפנים) כדי להבטיח יעילות.
בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות
- בטיחות: ריישי נחשבת לבטוחה מאוד לשימוש, עם היסטוריה ארוכה של שימוש ללא תופעות לוואי משמעותיות. לעיתים רחוקות, עלול להופיע יובש בפה או אי נוחות קלה במערכת העיכול בתחילת השימוש.
- התוויות נגד: יש לנקוט זהירות בקרב אנשים הנוטלים תרופות לדילול דם או תרופות להורדת לחץ דם, עקב פוטנציאל להגברת השפעתן. כמו כן, מומלץ להתייעץ עם רופא לפני שימוש בקרב מושתלי איברים או אנשים הנוטלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון.
- אינטראקציות: עלולה להגביר השפעה של תרופות נוגדות קרישה (כמו וורפרין) ותרופות להורדת לחץ דם וסוכר.
סיכום והמלצות
ריישי מהווה אופציה טיפולית טבעית, בטוחה ויעילה להתמודדות עם תגובות אלרגיות. בניגוד לתרופות קונבנציונליות המתמקדות בחסימת תסמינים, ריישי פועל במספר מישורים לוויסות מערכת החיסון, הפחתת דלקת וייצוב תאי פיטום, ובכך מטפל בשורש הבעיה האלרגית. שילובו באורח החיים, בין אם כתוסף תזונה או כחלק מהתזונה, יכול להוביל להקלה משמעותית בתסמינים ולשיפור באיכות החיים.
הבהרה: המידע המוצג במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. יש להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני שימוש בכל תוסף תזונה, במיוחד בנוכחות מחלות רקע, נטילת תרופות, היריון או הנקה.
המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא
*הערה חשובה למען הסר ספק כל המידע המונגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע המונגש במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.
אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו
מקורות מדעיים
[45] Bhardwaj, N., Katyal, P., & Sharma, A. K. (2014). Suppression of inflammatory and allergic responses by pharmacologically potent fungus Ganoderma lucidum. Recent patents on inflammation & allergy drug discovery, 8(2), 104-117.
[46] Powell, M. (2006). The use of Ganoderma lucidum (Reishi) in the management of histamine-mediated allergic responses. Townsend Letter: The Examiner of Alternative Medicine, (279), 78-82.
[47] Li, Y., Li, M., Wang, R., Wang, B., Athari, S. S., & Wang, J. (2022). Ganoderma modulates allergic asthma pathologic features via anti-inflammatory effects. Respiratory Physiology & Neurobiology, 299, 103843.
[48] Chen, M. L., Hsieh, C. C., Chiang, B. L., & Lin, B. F. (2015). Triterpenoids and polysaccharide fractions of Ganoderma tsugae exert different effects on antiallergic activities. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, 2015.
[49] Jan, R. H., Lin, T. Y., Hsu, Y. C., Lee, S. S., Lo, S. Y., Chang, M., … & Lin, Y. L. (2011). Immuno-modulatory activity of Ganoderma lucidum-derived polysaccharide on human monocytoid dendritic cells pulsed with Der p 1 allergen. BMC immunology, 12(1), 1-10.
[50] Mizutani, N., Nabe, T., Shimazu, M., Yoshino, S., & Kohno, S. (2012). Effect of Ganoderma lucidum on pollen‐induced biphasic nasal blockage in a guinea pig model of allergic rhinitis. Phytotherapy Research, 26(3), 325-332.