כלי פלסטיק | מדוע הם סכנה לבריאותנו?

הבעיותיות של כלי פלסטיק וההשפעה על בריאות ילדינו 

הילדים של כולנו חשופים לפלסטיק בכמות הגבוהה ביותר שנמדדה בהיסטוריה של האנושות. אנחנו שולחים אותם עם קופסאות אוכל מפלסטיק לבית הספר, בצהרון הם אוכלים עם כלי פלסטיק, אם האוכל של הצהרון מגיע מקייטרינג, סבירות גבוהה שהגיע חם במגשי פלסטיק, ארוחות בבית או בימי הולדת בכלים חד פעמיים ועוד. לצערנו, הנושא לא במודעות מאוד רחבה וגם מי שמודע לא באמת מכיר את הבעייתיות האמיתית מאחורי שימוש בכלים מפלסטיק. אז בואו נעשה סדר ונבין מדוע כדאי לנו להעביר אותם לשימוש בכלי נירוסטה או זכוכית במידת האפשר. 

מה הבעיה בלאכול מכלים מפלסטיק, כלים חד פעמיים וכלי הגשה מפלסטיק?

בעשור האחרון הצטברו עדויות מדעיות משמעותיות לכך שמגע מתמשך של מזון עם פלסטיק – במיוחד בחימום, בהגשה של מזון חם או חומצי, או בשימוש רב־פעמי – גורם לנדידה (migration) של כימיקלים וחלקיקי מיקרו־פלסטיק לתוך המזון. ילדים רגישים במיוחד לחומרים אלו בשל משקל גוף נמוך יותר, שלבי התפתחות הורמונליים קריטיים, וחשיפה יחסית גבוהה ביחס למשקל. ארגוני בריאות מובילים בעולם קוראים לצמצם חשיפה כזאת ולהעדיף חלופות כמו נירוסטה וזכוכית!

מה הבעיה בפלסטיק במגע עם מזון (ובעיקר עם חום)?

מחקרים מראים שחימום פלסטיק (במיקרוגל, מים/מזון חמים, או שטיפה במדיח בטמפרטורות גבוהות) מגביר נדידה של תוספים פולימריים (למשל פוליפרופילן) ושל מיקרו־/ננו־פלסטיק אל המזון והמשקה. כך נרשמה עלייה דרמטית בכמות חלקיקים מכלים חד־פעמיים, בקופסאות מיקרוגל, בבקבוקים ואף בכוסות נייר מצופות פלסטיק לאחר חשיפה למים חמים. המשמעות: יותר חלקיקים וכימיקלים מגיעים ישירות לגוף הילדים בזמן האוכל.

בנוסף, רשויות בטיחות מזון באירופה עדכנו ב-2023 באופן משמעותי כלפי מטה את רמת הסף (TDI) לחומר BPA – רכיב נפוץ בפוליקרבונט ובלכות אפוקסי – וקבעו שקיימת דאגה לבריאות הציבור מחשיפה תזונתית שוטפת. זוהי אינדיקציה רגולטורית ברורה לכך שגם חשיפות נמוכות ורציפות מהוות סיכון.

איך זה קשור למערכת ההורמונלית של הילדים שלנו?

“משבשי־הפרשה־פנימית” (EDCs) – קבוצה הכוללת בין היתר ביספנולים (BPA/BPS), פתלטים ורכיבים מקבוצות פלסטיק אחרות – יכולים להיקשר לקולטני הורמונים (למשל לאסטרוגן) ולהפעיל מסלולים גנומיים ולא־גנומיים עדינים המשפיעים על התפתחות, חילוף חומרים ופוריות. ה-WHO/UNEP וה-Endocrine Society מזהירים זה שנים מפני השפעות EDCs, במיוחד בילדות. יש עדויות לכך שביספנול A יכול להיקשר לקולטן אסטרוגן ולגרום לאיתות הורמונלי, גם במינונים נמוכים ובמנגנונים לא־קלאסיים. לכן, הפחתת המקור התזונתי לחשיפות אלה – כלומר מעבר מכלי פלסטיק לכלים אחרים – הוא צעד מניעתי סביר וזהיר.

 

התבגרות מוקדמת – מגמה מדאיגה שדורשת צמצום גורמי־סיכון

סקירות ומטה־אנליזות בינלאומיות מצביעות על ירידה בגיל הופעת סימני התבגרות אצל בנות בעשורים האחרונים. ישנו גוף מחקר הולך וגדל הבוחן קשרים בין חשיפה ל-EDCs לבין תזמון ההתבגרות (כולל גיל וסת), עם ממצאים שאמנם אינם אחידים בכל המחקרים – אך מספיקים כדי להצדיק גישת זהירות במקומות בהם אנחנו יכולים להפחית חשיפה. מעבר לכלי נירוסטה במקום פלסטיק הוא צעד פרקטי אחד במסגרת זו.

עמדות גופי רפואה מובילים: מה ממליצים לעשות?

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) ממליצה להימנע ככל האפשר מחימום מזון בפלסטיק, לא לשטוף פלסטיק במדיח (חימום/שחיקה), ולהעדיף חלופות כגון זכוכית ונירוסטה. אלו בדיוק הצעדים שאנו מציעים לכם ליישם בבית. אכילה בכלים רב פעמיים, שליחת הילדים למסגרות עם כלים מנירוסטה ובמידה וישנו צהרון, לוודא שהכלים המוגשים הם מנירוסטה בלבד!

 

למה נירוסטה?

נירוסטה אינה משחררת מיקרו־פלסטיקים, עמידה בחום, קלה לניקוי, רב־שנתית, ואינה דורשת החלפות תכופות. מעבר כזה מפחית פסולת, הוצאה שוטפת על כלים מתכלים, וחשיפה יומיומית של ילדים לחלקיקים וכימיקלים מיותרים. זהו פתרון “חד-פעמי” שמקדם גם בריאות וגם קיימות.

השורה תחתונה

שיבושים הורמונליים בקרב ילדים ומתבגרים הם נפוצים מאוד לצערנו בעולם המערבי וגם כאן בישראל. אם יש בידינו האפשרות לשלוט בחלקם של אותם הגורמים לשיבוש ההורמונלי, עלינו לעשות הכל כדי למגר את הבעיה. ההחלפה לכלים רב פעמיים ובמסגרות הילדים שימוש בנירוסטה, הוא צעד פשוט, סביר כלכלית ונתמך בהמלצות ארגוני בריאות מובילים להפחתת חשיפה של ילדים למיקרו־פלסטיק ולמשבשי־הפרשה־פנימית. זהו שדרוג בטיחותי, בריאותי ואחראי שיש עלינו המבוגרים לדרוש ולעשות. בריאות ילדינו היא בראש סדר העדיפויות שלנו.

 

המאמר מוגש מאת ענבל ליב פרץ,

נטורופתית, הרבליסטית ואירידולוגית קלינית

מנהלת קליניקת אי בי אר צמחי מרפא

 

*הערה חשובה למען הסר ספק כל המידע המוגש במאמר זה אינו  מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו להנחות הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע המוגש   במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.

אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו 

 

References:

1. Eckert-Lind C, Busch AS, Petersen JH, Biro FM, Butler G, Bräuner EV, Juul A. Worldwide Secular Trends in Age at Pubertal Onset Assessed by Breast Development Among Girls: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Pediatr. 2020 Apr 1;174(4):e195881.
2. Trasande L, Shaffer RM, Sathyanarayana S; COUNCIL ON ENVIRONMENTAL HEALTH. Food Additives and Child Health. Pediatrics. 2018 Aug;142(2):e20181408.
3. american academy of pediatrics. Key Points about Plastic Additives – plasticizers include endocrine disruption.
4. Díaz-Galiano FJ, Gómez-Ramos MJ, Beraza I, Murcia-Morales M, Fernández-Alba AR. Cooking food in microwavable plastic containers: in situ formation of a new chemical substance and increased migration of polypropylene polymers. Food Chem. 2023 Aug 15;417:135852.
5. Viviana Ramírez, et al. Risk assessment of food contact materials. First published: 30 November 2023
6. WHO- world health organization “endocrine disrupting chemicals”.
7. Diamanti-Kandarakis E, Bourguignon JP, Giudice LC, Hauser R, Prins GS, Soto AM, Zoeller RT, Gore AC. Endocrine-disrupting chemicals: an Endocrine Society scientific statement. Endocr Rev. 2009 Jun;30(4):293-342.
8. Janet C. Gould a, et al. Bisphenol A interacts with the estrogen receptor α in a distinct manner from estradiol. Molecular and Cellular Endocrinology Volume 142, Issues 1–2, 25 July 1998, Pages 203-214.
9. Yunhui Zhang, et al. Could exposure to phthalates speed up or delay pubertal onset and development? A 1.5-year follow-up of a school-based population. Environment International Volume 83, October 2015, Pages 41-49.
10. WHO- world health organization “Effects of human exposure to hormone-disrupting chemicals examined in landmark UN report”