הכל על פטריית היריסיום
בעידן המודרני, המוח שלנו נתון תחת עומס מתמיד. אנו נדרשים לעבד כמויות אדירות של מידע, לשמור על ריכוז לאורך זמן, ללמוד מיומנויות חדשות ולהסתגל לשינויים בקצב מסחרר. שמירה על בריאות המוח וחדות קוגניטיבית אינה מותרות, אלא צורך חיוני לאיכות חיים מיטבית בכל גיל. בעוד שאורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה, פעילות גופנית ושינה איכותית, מהווה את הבסיס למוח בריא, עולם המדע חושף בפנינו רכיבים טבעיים ייחודיים בעלי פוטנציאל אדיר לתמיכה ושיפור התפקוד המוחי. אחד המרתקים שבהם הוא פטריית ההיריסיום, הידועה בכינויה “רעמת האריה” (Lion’s Mane).
ב-E.B.R צמחי מרפא, אנו דוגלים ברפואה טבעית מבוססת מדע ומחקר. מאמר זה יסקור לעומק את הראיות המדעיות העדכניות והמרתקות ביותר אודות פטריית ההיריסיום, יצלול למנגנוני הפעולה המורכבים שלה, ויציג כיצד היא יכולה להפוך לכלי רב עוצמה בארגז הכלים שלנו לשמירה על מוח צעיר, חד ומתפקד.
מהי פטריית היריסיום (רעמת האריה)?
פטריית רעמת האריה (Hericium erinaceus) היא פטריית מאכל ומרפא בעלת מראה ייחודי, המזכיר רעמת אריה לבנה ומפוארת, ומכאן שמה. היא גדלה באופן טבעי על גזעי עצים נשירים באסיה, אירופה וצפון אמריקה. מעבר לשימושיה הקולינריים, היא תופסת מקום של כבוד ברפואה הסינית המסורתית מזה מאות שנים, שם נהגו להשתמש בה לחיזוק מערכת העיכול ותמיכה בבריאות כללית. עם זאת, בשנים האחרונות, המדע המערבי החל לחשוף את סגולותיה יוצאות הדופן, ובמיוחד את השפעתה העמוקה על מערכת העצבים והמוח.

מנגנוני הפעולה: כיצד היריסיום תומכת במוח?
הייחודיות של פטריית רעמת האריה טמונה ביכולתה להשפיע על תהליכים נוירוביולוגיים מרכזיים. זאת בזכות שתי קבוצות של תרכובות פעילות ייחודיות לה: הריסנונים (Hericenones), המצויים בעיקר בגוף הפרי, וארינצינים (Erinacines), המצויים בתפטיר (מיצליום) הפטרייה. מחקרים מראים כי תרכובות אלו, ובמיוחד הארינצינים, מסוגלות לחצות את מחסום הדם-מוח (Blood-Brain Barrier) – קרום הגנה בררני המפריד בין מחזור הדם לרקמת המוח – ולהפעיל את השפעתן ישירות על תאי העצב.
פעולתה מתמקדת בשני מסלולים עיקריים:
1.עידוד ייצור פקטורי גדילה עצביים (Neurotrophins): המוח שלנו שומר על גמישותו ויכולת הלמידה שלו באמצעות תהליך הנקרא נוירופלסטיות, המערב יצירת קשרים חדשים בין נוירונים (תאי עצב) ואף יצירת נוירונים חדשים (נוירוגנזה). תהליכים אלו תלויים באופן קריטי בפקטורי גדילה עצביים. היריסיום הוכחה כמעודדת ייצור של שני פקטורים מרכזיים:
- NGF (Nerve Growth Factor – פקטור גדילה עצבי): חלבון חיוני להישרדות, התפתחות ותחזוקה של נוירונים. רמות נמוכות של NGF מקושרות לירידה קוגניטיבית ומחלות נוירודגנרטיביות. מחקרים מראים שהתרכובות הפעילות בהיריסיום, ובפרט ארינצין A, הן מהמעוררים החזקים ביותר בטבע לייצור NGF [1].
- BDNF (Brain-Derived Neurotrophic Factor – פקטור נוירוטרופי מוחי): חלבון נוסף בעל תפקיד מפתח בנוירופלסטיות, למידה וזיכרון, בעיקר באזורי מוח כמו ההיפוקמפוס. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהיריסיום מגבירה את ביטוי ה-BDNF, ובכך תומכת בבריאות הסינפסות ובגמישות המוחית [2].
2.הגנה נוירו-פרוטקטיבית ומלחמה בדלקתיות: בדומה לשאר הגוף, גם המוח חשוף לנזקי חמצון (עקה חמצונית) ולתהליכים דלקתיים כרוניים, המהווים גורם מפתח בהזדקנות המוח ובהתפתחות מחלות נוירודגנרטיביות. היריסיום מכילה נוגדי חמצון ורכיבים אנטי-דלקתיים רבי עוצמה, המסייעים להגן על תאי המוח מנזקים, להפחית דלקתיות במערכת העצבים המרכזית ואף לעכב הצטברות של חלבונים רעילים כמו בטא-עמילואיד, המקושרים למחלת האלצהיימר [3].
ראיות מדעיות עדכניות: מה המחקרים אומרים?
ההתעניינות המדעית בהיריסיום נמצאת בשיאה, ומחקרים קליניים מהשנים האחרונות מספקים ראיות מוצקות ליעילותה בתחום הקוגניטיבי.
מחקר קליני כפול-סמיות ומבוקר פלצבו, שפורסם בכתב העת Nutrients בשנת 2023, בחן את ההשפעות של נטילת תוסף היריסיום בקרב מבוגרים צעירים ובריאים. הממצאים היו מרשימים: לאחר 28 ימי נטילה, נצפתה הפחתה משמעותית ברמות הסטרס הסובייקטיבי בקבוצת ההיריסיום בהשוואה לקבוצת הפלצבו. יתרה מכך, כבר לאחר נטילה חד-פעמית, הראו המשתתפים שיפור מובהק במהירות הביצוע במבחן קוגניטיבי מאתגר (מבחן סטרופ), מה שמצביע על השפעה חדה ומיידית על יעילות העיבוד המוחי [4].
מחקר פורץ דרך נוסף, שפורסם ב- Journal of Neurochemistry גם הוא בשנת 2023, הצליח לבודד תרכובות פעילות חדשות מהפטרייה וחשף מנגנון פעולה חדשני. החוקרים מצאו כי תרכובות אלו מעודדות באופן עוצמתי צמיחה והסתעפות של תאי עצב מההיפוקמפוס (אזור במוח החיוני לזיכרון ולמידה). באופן מדהים, הם הראו כי עכברים שקיבלו תמצית היריסיום הראו שיפור משמעותי בזיכרון המרחבי, מה שמדגים את התרגום של הפעילות התאית לשיפור קוגניטיבי ממשי [2].
סקירה מדעית מקיפה שפורסמה ב- International Journal of Molecular Sciences בסוף 2023, סיכמה את הידע הקיים וחיזקה את ההבנה שהיריסיום פועלת במספר מישורים: היא מעודדת סינתזה של NGF, מגנה על תאי עצב מנזקי חמצון ודלקת, ומעכבת רעילות של חלבונים המקושרים למחלות ניווניות של המוח [3].
| תחום השפעה | ממצאים עיקריים מהמחקרים האחרונים | מקורות |
| מהירות עיבוד וריכוז | שיפור במהירות ביצוע במבחן סטרופ לאחר מנה בודדת | [4] |
| זיכרון ולמידה | שיפור בזיכרון מרחבי והיפוקמפלי במודלים של בעלי חיים | [2] |
| הפחתת סטרס | ירידה משמעותית ברמות הסטרס הסובייקטיבי לאחר 28 יום | [4] |
| נוירוגנזה ונוירופלסטיות | עידוד עוצמתי של צמיחת נוירונים והסתעפותם | [2] |
| הגנה על המוח | עידוד ייצור NGF ו-BDNF, פעילות נוגדת חמצון ואנטי-דלקתית | [1], [3] |
היריסיום: יותר מתמיכה קוגניטיבית
בעוד שההשפעות על הקוגניציה עומדות בחזית המחקר, חשוב לציין שהיתרונות של היריסיום אינם מסתכמים בכך. מחקרים מצביעים על פוטנציאל גם בתחומים נוספים הקשורים לבריאות הנפש והמוח, כולל הפחתת תסמיני חרדה ודיכאון, ככל הנראה דרך השפעתה על נוירוגנזה בהיפוקמפוס ויסות תהליכים דלקתיים.
סיכום והמלצות לשימוש
פטריית היריסיום (רעמת האריה) מתגלה כאחד הכלים הטבעיים המבטיחים והנחקרים ביותר לתמיכה בבריאות המוח. היא אינה “תרופת פלא”, אלא תוסף תזונה מתוחכם הפועל בהרמוניה עם הביולוגיה של הגוף כדי לתמוך בתהליכים טבעיים של תחזוקה, הגנה והתחדשות במערכת העצבים. הראיות המדעיות העדכניות מצביעות בבירור על פוטנציאל עצום בנוגע ליכולתה לשפר תפקודים קוגניטיביים כמו מהירות עיבוד וריכוז, לתמוך בזיכרון, להפחית סטרס ולקדם את בריאות המוח לטווח ארוך.
למי שמעוניין לשמור על חדות מחשבה, לשפר את יכולות הלמידה והריכוז, או פשוט להשקיע בבריאות המוח העתידית שלו כחלק מגישה הוליסטית ואנטי-אייג’ינג, שילוב של תוסף היריסיום איכותי יכול להוות אסטרטגיה חכמה ומבוססת מדע.
המאמר מוגש מאת
אמיר פרלמן וצוות המקצועי
קליניקה לאריכות ימים בגישה מדעית E.B.R Longevity Clinic
מקורות:
[1] Ma, B. J., Shen, J. W., Yu, H. Y., Ruan, Y., Wu, T. T., & Zhao, X. (2010). Hericenones and erinacines: stimulators of nerve growth factor (NGF) biosynthesis in Hericium erinaceus. Mycology, 1(2), 92-98.
[2] Martínez-Mármol, R., Chai, Y., Conroy, J. N., Khan, Z., Hong, S. M., Kim, S. B., … & Lee, M. K. (2023). Hericerin derivatives activates a pan-neurotrophic pathway in central hippocampal neurons converging to ERK1/2 signaling enhancing spatial memory. Journal of Neurochemistry, 165(6), 791-808. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jnc.15767
[3] Szućko-Kociuba, I., Trzeciak-Ryczek, A., Kupnicka, P., & Chlubek, D. (2023). Neurotrophic and Neuroprotective Effects of Hericium erinaceus. International Journal of Molecular Sciences, 24(21), 15960. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10650066/
[4] Docherty, S., Doughty, F. L., & Smith, E. F. (2023). The Acute and Chronic Effects of Lion’s Mane Mushroom Supplementation on Cognitive Function, Stress, and Mood in Young Adults: A Double-Blind, Parallel Groups, Pilot Study. Nutrients, 15(22), 4842. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10675414/