שם לטיני: Achillea millefolium | שמות נפוצים: Yarrow, Milfoil | משפחה: Asteraceae
אכילאה היא צמח רב-שנתי הנפוץ בכל רחבי אירופה, אסיה וצפון אמריקה, הניכר בעלי הנוצה הדקים שלו ובאשכולות הפרחים הלבנים-צהבהבים. שמו הלטיני נגזר מהמיתולוגיה היוונית: לפי האגדה, אכילס השתמש בצמח זה לעצירת דימום ולריפוי פצעי חייליו במלחמת טרויה – ומכאן שמו “Achillea”. הצמח שימש ברפואה הצמחית של תרבויות רבות לאורך אלפי שנים כעוצר דימום, מרפא פצעים ומפחית חום.
אכילאה – תרכובות פעילות מרכזיות
- פלבנואידים (אפיגנין, לוטאולין, רוטין, קוורצטין): אחראים על חלק ניכר מהפעילות האנטי-דלקתית ועוצרת הדימום.
- טנינים: גורמים לשקיעת חלבוני רקמה ולכיווץ רקמות.
- לקטונים טרפניים (אכיליצין, אכילין, מילפוליד): בעלי פעילות אנטי-דלקתית ואנטי-ספזמודית.
- כמאזולן (Chamazulene): תרכובת כחולה בשמן האתרי, בעלת פעילות אנטי-דלקתית חזקה.
- מונוטרפנים (בורנאול, קמפור, 1,8-סינאול): תורמים לפעילות האנטי-מיקרוביאלית.
מנגנוני פעולה
הפעילות המצמתת ועוצרת הדימום של אכילאה מתרחשת דרך מספר מנגנונים: הטנינים גורמים לשקיעת חלבוני רקמה וכיווץ רקמות; הפלבנואידים עשויים להפחית אדהזיה של טסיות דם ולשפר תפקוד אנדותל; הכמאזולן מפחית שחרור מתווכי דלקת. בנוסף, הצמח מפחית חדירות נימים ומחזק את דופן כלי הדם.
עדויות מחקריות
הראיות הקליניות הישירות לאכילאה מוגבלות:
- ריפוי פצעי אפיזיוטומיה: Hajhashemi (2018) – משחת אכילאה מקומית הפחיתה כאב, אדמומיות, בצקת ואכימוזיס, אך לא השפיעה על שכיחות הפרשה ופתיחת פצע.
- שימוש מסורתי מתועד: ESCOP ו-EMA מכירים בשימוש המסורתי לטיפול בפצעים קטנים ועצירת דימום קל.
הערה שמרנית: מסווג כ-Traditional בשל היעדר ניסויים קליניים גדולים ומבוקרים. הבסיס המסורתי חזק מאוד ומגובה בנתונים פרה-קליניים.
שימוש מסורתי
שימוש מסורתי ארוך שנים כעוצר דימום לפצעים, חתכים, שפשופים, דימום מהאף ודימום וסתי מוגזם. שימש גם לבעיות עיכול, דלקות וחום. שימוש חיצוני לפצעים, כוויות קלות ועקיצות חרקים.
מינון מומלץ
- תה (עשב יבש): 4.5 גרם ביום (לפי Drugs.com); 1–2 כפיות עשב מיובש לכוס מים
- שימוש חיצוני: עירוי מרוכז לקומפרסים; משחה עם תמצית לפצעים
בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות
התוויות נגד: הריון (בשל פעולה אבורטיבית אפשרית בשל תוכן התוג’ון); אלרגיה לצמחי Asteraceae (חרצית, כריזנתמום, חרצית הדרכים). אינטראקציות: זהירות עם ליתיום (בשל פעולה משתנת אפשרית). אזהרות: עלול לגרום דרמטיטיס מגע אצל רגישים; מינונים גבוהים עלולים לגרום אפקטים אנטיכולינרגיים. FDA האמריקאי ממליץ על תמציות ללא תוג’ון לשתייה.
המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא
הערה חשובה למען הסר ספק: כל המידע המונגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי. אין במידע המונגש במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.
אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו