שם לטיני: Rubus idaeus L. | שם נפוץ: Raspberry Leaf | משפחה: Rosaceae

עלי פטל הם אחד הצמחים הגינקולוגיים הנפוצים ביותר ברפואה הצמחית המערבית. בעוד שפירות הפטל מוכרים לכולם, עלי הצמח הם שמשמשים לצרכים רפואיים. הם נחשבים ל”מכין ללידה” (partus preparator) המסורתי ביותר, ונשים רבות שותות תה עלי פטל בשלישי ההריון. ברפואה הצמחית, הם משמשים גם לדימום וסתי מוגזם, שלשולים וכמצמת כללי.

עלי פטל – תרכובות פעילות מרכזיות

• טנינים: אחראים על הפעילות המצמתת העיקרית, דרך שקיעת חלבוני רקמה.
• פלבנואידים: מחזקים את דופן כלי הדם ומווסתים פעילות טסיות.
• חומצות פנוליות: תורמות לפעילות נוגדת חמצון ואנטי-דלקתית.

מנגנוני פעולה

הפעילות המצמתת מתרחשת דרך שקיעת חלבוני רקמה על ידי הטנינים, המובילה לכיווץ רקמות ולהפחתת חדירות כלי דם. מחקר in vitro/ex vivo (Dudzinska et al., 2016) הדגים שתמצית עלי פטל מווסתת את תגובתיות טסיות הדם ואגרגציה שלהן בדם מלא (p<0.01 לחלק מהאפקטים). פעולה זו עשויה לתרום לאפקט עוצר הדימום. הפעולה הרחמית מיוחסת לפרגרין (fragrine) – אלקלואיד המשפיע על שרירי הרחם.

עדויות מחקריות

הראיות הקליניות לעלי פטל כמצמת ועוצר דימום מוגבלות. הסקירה של EMA (2014) לא מצאה ניסויים קליניים לאינדיקציות אלו. הראיה הטובה ביותר היא מחקר ex vivo (Dudzinska et al., 2016) על ויסות טסיות. הראיות לשימוש כ”מכין ללידה” מעורבות: מחקר אחד (Parsons et al., 1999, n=108) לא הדגים קיצור שלב ראשון של לידה, אך הדגים שלב שני קצר יותר ופחות לידות מכשיריות.

הערה שמרנית: מסווג כ-Preclinical לאינדיקציה המצמתת. השימוש כ”מכין ללידה” נתמך על ידי מסורת ארוכה אך ראיות קליניות מוגבלות.

שימוש מסורתי

ברפואה הצמחית המסורתית: מחזק רחם ומכין ללידה (שלישי ההריון); דימום וסתי מוגזם; כאבי מחזור; שלשולים; כמצמת לשטיפת גרון. שימוש חיצוני לפצעים ולדלקות עור.

מינון מומלץ

• תמצית נוזלית (1:5, 25% אתנול): 6–12 מ”ל ביום
• תה (עשב יבש): 12–24 גרם ביום (עירוי)

בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות

התוויות נגד: יש להימנע בשליש הראשון של ההריון בשל פעולה רחמית אפשרית; שימוש בהריון המאוחר רק תחת פיקוח מטפל צמחי מוסמך. אינטראקציות: הטנינים עלולים לפגוע בספיגת מינרלים ותרופות מסוימות – יש ליטול שעתיים לפני אוכל או תרופות. זהירות: אנמיה מחסר ברזל, עצירות, תת-תזונה.