הג’ינג’ר – זנגביל רפואי (Zingiber officinale) – מונוגרף מקצועי
| שם עברי | זנגביל, ג’ינג’ר |
|---|---|
| שם לטיני | Zingiber officinale Roscoe |
| שם אנגלי | Ginger |
| רפואה סינית | Sheng Jiang (生薑) – טרי; Gan Jiang (乾薑) – יבש |
| איורוודה | Ardraka (טרי) / Shunthi (יבש) |
| משפחה בוטנית | Zingiberaceae |
| חלק הצמח בשימוש | קנה שורש (Rhizome) |
תיאור כללי ורקע היסטורי
הג’ינג’ר הוא קנה שורש פופולרי המשמש הן כתבלין והן כצמח מרפא מרכזי במסורות רפואיות רבות מזה למעלה מ-5,000 שנה. ברפואה הסינית, הג’ינג’ר הטרי (Sheng Jiang) נחשב לצמח מחמם המניע את הדם ומפזר קור, ומשמש לטיפול בהתקררויות, בחילות ובעיות עיכול. ברפואה האיורוודית, הג’ינג’ר הוא “Vishwabhesaj” – “תרופת העולם” – ומשמש לאיזון שלושת הדושות (Tridosha). ברפואה המסורתית של מזרח אפריקה ואמריקה הלטינית, הוא שימש לטיפול בכאבי שרירים ומפרקים.
מנגנוני פעולה אנטי-דלקתיים
הרכיבים הפעילים העיקריים בג’ינג’ר, כגון ג’ינג’רולים (Gingerols) ושוגאולים (Shogaols), מפגינים פעילות אנטי-דלקתית ונוגדת חמצון מרשימה. בדומה לכורכום, הג’ינג’ר מעכב את האנזימים COX-2 ו-LOX, ובכך מפחית את ייצור המתווכים הדלקתיים פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים. בנוסף, מחקרים מצביעים על כך שהג’ינג’ר יכול לעכב את ייצורם של ציטוקינים פרו-דלקתיים כגון TNF-α ו-IL-1β, המעורבים בתהליכי הרס סחוס ודלקת מפרקית. ייחודו של הג’ינג’ר הוא בכך שהוא מעכב בו-זמנית הן את מסלול ה-COX והן את מסלול ה-LOX, בניגוד לתרופות NSAIDs רגילות המעכבות רק את ה-COX.
עדויות מחקריות
הג’ינג’ר נחקר רבות בהקשר של הקלה על כאבי מפרקים ושרירים. מחקר קליני אקראי מבוקר שפורסם ב-Arthritis & Rheumatism (2015) הראה כי תמציות ג’ינג’ר יעילות בהפחתת כאב ושיפור התנועתיות בחולי אוסטאוארתריטיס של הברך. כמו כן, מחקר שפורסם ב-Journal of Pain (2010) הדגים כי צריכה יומית של ג’ינג’ר הפחיתה כאבי שרירים לאחר מאמץ גופני (DOMS) ב-25% בהשוואה לפלצבו. מחקר נוסף ב-Journal of Obstetrics and Gynaecology הראה כי ג’ינג’ר יעיל בהפחתת כאבי מחזור (דיסמנוריאה) באופן מקביל לאיבופרופן.
מטרות שימוש עיקריות
- כאבי מפרקים ואוסטאוארתריטיס
- כאבי שרירים לאחר פעילות גופנית
- בחילות (הריון, כימותרפיה, מחלת תנועה)
- כאבי מחזור (דיסמנוריאה)
- תמיכה בעיכול ובריאות מערכת העיכול
מינון מומלץ וצורות שימוש
ניתן לצרוך ג’ינג’ר בצורתו הטרייה, כאבקה יבשה, או כתמצית תקנית. לטיפול במצבים דלקתיים, המינון המקובל של אבקת ג’ינג’ר יבשה נע בין 1 ל-3 גרם ביום, מחולק ל-2-3 מנות. בשימוש בתמציות תקניות (מתוקננות ל-5% ג’ינג’רולים), יש לפעול על פי הוראות היצרן. לבחילות, מינון של 250 מ”ג 4 פעמים ביום נמצא יעיל במחקרים קליניים.
בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות
הג’ינג’ר בטוח לשימוש עבור רוב האנשים ומוכר כ-GRAS על ידי ה-FDA. תופעות לוואי אפשריות במינונים גבוהים כוללות צרבת קלה או אי-נוחות בבטן. בדומה לכורכום, במינונים גבוהים (מעל 4 גרם ביום) הג’ינג’ר עשוי להשפיע על קרישת הדם, ולכן יש להתייעץ עם רופא לפני שילובו עם תרופות מדללות דם. מחקרים מראים כי ג’ינג’ר בטוח לשימוש בהריון במינונים מתונים (עד 1 גרם ביום) לטיפול בבחילות בוקר.
המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא
הערה חשובה למען הסר ספק כל המידע המונגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע המונגש במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.
אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו