מי מפחד מ – כולסטרול

השאלה "מי מפחד מכולסטרול"? היא חשובה מסיבה פשוטה – נכון לכתיבת מאמר זה למרות שהרבה דעות הושמעו, מחקרים רבים הדגימו שלאו דווקא כולסטרול הוא הגורם למחלות לב, כלי דם ועורקים. עדיין, רוב הציבור וכן רבים מרופאי המשפחה הממליצים השכם וערב על סטטינים להורדת כולסטרול, משתמשים בהגדרות כגון: הכולסטרול הטוב והכולסטרול הרע. במאמר זה ננסה לתת לכם את מלוא המידע על מנת שתוכלו לכל הפחות לגשת מתוך עמדה מושכלת ועדכנית לנושא חשוב זה.

מי בכלל צריך כולסטרול ?

אז לפני הכל חובתנו לציין כי ללא כולסטרול אין חיים. זהו רכיב חיוני שגופנו מייצר ולמעשה נכון להבדיל בין כולסטרול המגיע ממזונות שונים, מה שנקרא dietary cholesterol, לבין כולסטרול המופק בגופנו בעיקר בכבד. למעשה הממברנה של כל תא בגוף האדם חייבת כולסטרול, הוא חיוני לאיזון וייצור הורמונים שונים, ייצור ויטמין D ועוד. בקיצור אי אפשר בלעדיו. השאלה אם כך היא: מדוע נרצה להוריד ערכי כולסטרול לכתחילה? התשובה לכך מתחילה במחקרים מאמצע המאה שעברה. מחקרים כדוגמת מחקר פרמינגהם מצאו קורלציה בין כולסטרול LDL לבריאות הלב, וזאת במסגרת מטרות המחקר ליצור אומדן מבוסס ביו-מרקרים זמינים, להערכת הסיכון האישי להתקף לב בהסתכלות עשור קדימה. ומכאן החלה התפיסה כי הכולסטרול בעל הצפיפות הנמוכה – LDL מוגדר ככולסטרול רע.

דרך משקפי ההיסטוריה המדעית-רפואית תפיסה זו הביאה לכמה מהמלצות התזונה הגרועות ביותר שניתן להעלות על הדעת בכל הנוגע לבריאות הלב. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא ההמלצה על צריכת מרגרינה כתחליף לחמאה. 

מרגרינה אמנם אינה מעלה כולסטרול, כנ״ל שמני זרעים שנחשבו ל״ידידותיים ללב״ ויש שעדיין שבויים בדעה זו, מה שנקרא hart friendly oil. גילויי המדע מתחילת המאה ה 21 מדגימים את ההיפך הגמור. לפניכם ציטוט ממחקר שפורסם במרץ 2025 המדבר על חסרים בחומצות C15 המאיצים תהליכי זקנה ומהווים פגיעה בסטטוס הקרדיו מטבולי. באופן אירוני אחד ממקורות המזון האיכותיים ביותר לחומצות C15 זה חמאה!

מלבד זה, שמני זרעים עשירים באומגה 6 ובעשורים האחרונים מחקרים אינספור הדגימו כי יחס לא תקין של חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 מול אומגה 6, (ככל שזה סטטוס קבוע ולא אירוע נקודתי כגון ארוחה או יום ספציפי) – סטטוס קוו זה יגרום לעליה בפוטנציאל הדלקתי ויגדיל את הסיכון למחלות דלקתיות שונות ובכלל זה טרשת עורקים.

 

קבוצה לא מבוטלת של רופאים ביניהם ד״ר רוברט לוסטיג, שבמקרה שלו מטבוליזם הוא תחום ההתמחות הנמצא במרכז תפיסת הבריאות שלו, בספרו Metabolic הוא מגלגל את סיפורה של פירמידת המזון, כיצד שמני זרעים הפכו לעיקר השומנים הנמצאים בשימוש בתעשיית המזון כיום ומדוע ההמלצות שכולנו הלכנו על פיהן הביאו ליותר נזק מתועלת, ולראיה – העליה במספר המאובחנים בסינדרום המטבולי, סוכרת מבוגרים type 2 בקרב ילדים ונוער כפי שלא ראינו מעולם בעבר.

 

ד״ר אסים מלהוטרה קרדיולוג בכיר אנגלי ממוצא הודי, פרסם מחקרים המדגימים כי כולסטרול אינו הגורם העיקרי למחלות לב כלי דם ועורקים. כמו כן הוא יצא בקמפיין כנגד שימוש מופרז בסטטינים, ועל העובדה כי רופאי המשפחה אינם נותנים למטופליהם בחירה מושכלת אמיתית על הסיכון סיכוי של לקיחת התרופה. יאמר כי מכל הנטורופטים שזכיתי ללמד במסגרת קורסים והרצאות לא פגשתי רבים שאפילו ידעו מה זה N.N.T, ראשי תיבות ל numbers needed to treat. זהו אומדן המלמד כמה אנשים צריכים לקבל תרופה על מנת למנוע מקרה אחד, במקרה של סטטינים (תרופות להורדת כולסטרול) של התקף לב. לשמחתי כיום בעידן המידע בדיקה קצרצרה בגוגל תעלה את המידע שלצערנו אף אחד מהאנשים שלוקחים סטטינים לא מכיר: התוצאה היא 83. קרי הסיכוי שהתרופה הנפוצה ביותר כיום – סטטינים, אכן תמנע את התקף הלב הבא שלכם הוא 1 ל 83. אם תרצו לבדוק את ארון התרופות האישי שלכם, להלן לינק לאתר thennt.com, אתר שהוקדש להנגשת המידע הזה בדיוק ועושה אבחנה מצויינת בין התועלת למי שידוע ומאובחן עם מחלות לב כלי דם ועורקים ולמי שלוקח סטטינים למניעה רק עקב רמת LDL גבוהה. מצרף עבורכם את שתי התוצאות – הראשונה למאובחנים כחולי לב, והשניה כמניעה למי שמלבד הערכים הגבוהים על פניו נחשב לאדם בריא מטבולית. ערך מעניין נוסף הוא מדד הנזק שבמקרים רבים נקרא (למרות שדווקא באתר זה הערך לא מצויין בראשי התיבות המקובלים) N.N.H – ראשי תיבות של  numbers needed to harm, וכאן מוצגת הסטטיסטיקה של פוטנציאל סבל למטופל/ת כתוצאה מתופעות הלוואי הנגרמות עקב לקיחת כל תרופה. 

ד״ר מלהוטרה אף הוציא סרט בו הוא חושף את המידע שלדאבוננו הציבור אינו מודע אליו כלל ולאמיתו של דבר גם רובם המכריע של רופאי המשפחה לא מכירים. הסרט נקרא בשם הפרובוקטיבי First Do No Pharm. אני מצרף עבורכם את התמונה שהיא גם לינק ובלחיצה עליה תוכלו להגיע לאתר הסרט. באופן אישי אינני נוטה לחשוד בקונספירציות ואני בהחלט מאמין בכל לבי כי רובם המוחלט של ציבור הרופאים חפצים בבריאות הציבור, יצאו ללמוד את מקצוע הרפואה מתוך רצון כנה לעזור לאנשים להיות בריאים. זו אמנם אך דעתי האישית אך אני מאמין שהמפתח הוא ידע, העדר תקציבים למחקר מתחום הרפואה המונעת. כיום רק כ 3% מתקציבי המחקר מוקדש לגישה פרואקטיבית למניעת מחלות בעוד שהחלק הארי מוקדש לפיתוח תרופות לחולי, קרי טיפול מתוך גישה ריאקטיבית לאחר אבחון.

מחשבות לסיכום הנושא

אינני רופא ולכן אינני מוסמך לקחת את ההחלטה האם יש לתת לאדם זה או אחר טיפול תרופתי, אך כמטפל ברפואה משלימה, ובעיקר כאדם החפץ לשמור על בריאותו האישית, בריאות משפחתי ולקדם מודעות לבריאות אני סבור כי, מחובתנו ללמוד לשאול שאלות, לבדוק לעומק כל תרופה המוצעת לנו ולקחת החלטות מושכלות. כיום בעידן המידע הזמין בלחיצת כפתור זה קל מתמיד.

אם לא נמתין לאבחון אלא ננסה ״להקדים תזונה למכה״ ונשמור על אורח חיים בריא במובן הרחב של המילה, מתוך גישה של בריאות שלמה אותה אנו מיישמים בקליניקה שלנו ואף מלמדים בקורס טוטאל וולנס, נוכל לחסוך סבל רב והוצאה כספית אדירה, אשר ללא ספק מהווה נטל כבד על הקופה הציבורית גם בישראל.
והכי חשוב להנות מתוחלת חיים ותוחלת בריאות טובים יותר.

 

המאמר מוגש מאת אמיר פרלמן מומחה לבריאות בדרך הטבע רפואה תזונתית, צמחים ופטריות מרפא. מייסד אי בי אר צמחי מרפא ומנהל המכללה הישראלית לאומנויות פנימיות.

*הערה חשובה למען הסר ספק כל המידע המוגש במאמר זה אינו  מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו להנחות הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע המוגש   במאמר הנ"ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.

אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדוכנים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו