שם לטיני: Allium sativum | משפחה: מחטאים (Antiseptics)

שום – פרופיל הצמח

רכיבים פעילים עיקריים: שום (Allium sativum) מכיל מגוון רחב של רכיבים פעילים בעלי פעילות אנטי-מיקרוביאלית משמעותית. הרכיב המרכזי הוא אליצין (Allicin), תרכובת סולפידית המכילה קבוצת תיאול (–SH) המתקבלת בתהליך חיתוך או כתישה של פקעות השום, כאשר אנזים האלאינאז (Alliinase) מפרק את האלאין (Alliin) ליצירת האליצין. אליצין הינו תרכובת ליפופילית, בלתי יציבה, בעלת פעילות חמצונית חזקה, המאפשרת פגיעה במרכיבים תאיים של מיקרואורגניזמים.

בנוסף, השום מכיל תרכובות נוספות כגון דיאליל דיסולפיד (Diallyl disulfide), דיאליל טריסולפיד (Diallyl trisulfide), סולפיד מתיונין (S-methyl cysteine sulfoxide) ופנולים שונים, החיוניים לפעילות האנטי-מיקרוביאלית. ריכוז האליצין בצמח משתנה בהתאם לזן, תנאי גידול ועיבוד, אך יכול להגיע לעשרות מיליגרמים לגרם שלו. מנגנון הפעולה של רכיבים אלו מתבסס על פגיעה בקבוצות תיאול של אנזימים ומבנים תאיים במיקרואורגניזמים, מה שמוביל לשיבוש תהליכים מטאבוליים חיוניים ולמותם של החיידקים, הפטריות והווירוסים.

מנגנוני פעולה (מחקרי)

מנגנוני הפעולה האנטי-מיקרוביאליים של שום מגוונים ומורכבים, ונחקרו רבות במודלים in vitro ובמחקרים פרה-קליניים. האליצין, הרכיב המרכזי, פוגע בממברנת התא של חיידקים ופטריות על ידי תגובה כימית עם קבוצות תיאול של חלבונים ומולקולות קריטיות בממברנה, מה שמוביל לשיבוש שלמות הממברנה, דליפה של מרכיבים תוך תאיים והרס התא. מעבר לכך, אליצין מעכב אנזימים מרכזיים בסינתזת DNA ו-RNA, על ידי קישור לקבוצות תיאול באתרים פעילים של האנזימים, ובכך מונע שכפול ותפקוד של החיידק או הפטרייה. בנוסף, רכיבי השום מדווחים כבעלי פעילות אנטי-ויראלית, בעיקר כנגד וירוסים עטופים, באמצעות עיכוב חדירת הווירוס לתא המארח ופגיעה במנגנוני שכפול הוויראלי.

מחקרים הראו כי שום מעכב יצירת ביופילם (Biofilm) – שכבה מיקרוביאלית עמידה המגנה על המיקרואורגניזמים מפני אנטיביוטיקה ומערכת החיסון, ובכך משפר את יעילות הטיפול במזהמים עמידים. יתרה מזאת, לשום פעילות אנטי-דלקתית משמעותית המתווכת על ידי הפחתת ייצור ציטוקינים פר-דלקתיים, אשר מסייעת בהפחתת נזק רקמתי במקביל להשמדת המיקרואורגניזמים. מנגנונים אלו הופכים את השום לאחד הצמחים היעילים ביותר בתחום המחטאים הטבעיים.

עדויות מחקריות

מחקרים רבים תומכים ביעילות האנטי-מיקרוביאלית שלו. במחקר של ראו ועמיתיו (Rao et al., 2018) שנערך על 50 מבודדים של Staphylococcus aureus, נמצא כי תמצית שום טרי הפגינה פעילות מעכבת משמעותית עם MIC (Minimal Inhibitory Concentration) בטווח 0.5-1 מ”ג/מ”ל. במחקר נוסף של לי ועמיתיו (Li et al., 2020) שנערך על זני Escherichia coli ו-Candida albicans, תמצית שום הראתה עיכוב גדילה משמעותי של שני המיקרואורגניזמים, עם יכולת להקטין את יצירת הביופילם ב-70%.

מחקר קליני של סמית ועמיתיו (Smith et al., 2016) שכלל 100 מטופלים עם זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, הראה כי שימוש בתוספים שלו הפחית את משך התסמינים והפחית את הצורך באנטיביוטיקה. מחקרים נוספים הצביעו על פעילות אנטי-ויראלית כנגד וירוס ההרפס והאינפלואנצה. עם זאת, יש לציין כי רוב המחקרים נעשו במעבדה או במחקרים קליניים קטנים, ולכן נדרשים מחקרים רחבים ומבוקרים יותר לאישור סופי. רמת עדויות: בינונית-גבוהה, עם צורך במחקרים קליניים נוספים להערכת יעילות ובטיחות לטווח ארוך.

שימושים טיפוליים

משמש ברפואה המסורתית והמודרנית לטיפול בזיהומים חיידקיים, פטרייתיים וויראליים. בשימוש פנימי, השום נמצא יעיל כנגד זיהומים בדרכי הנשימה העליונות כגון דלקות גרון, סינוסיטיס וברונכיטיס, בזכות פעילותו האנטי-מיקרוביאלית והאנטי-דלקתית. בנוסף, השום משמש לטיפול בזיהומים במערכת העיכול, כולל חיידקים פתוגניים כמו Helicobacter pylori, וכן להפחתת זיהומים בדרכי השתן. בשימוש חיצוני, תמציות משמשות לטיפול בזיהומי עור שונים כגון פטרת העור, פצעים מזוהמים ודלקות עור, בשל פעילותו המחטאת והמרפאת.

כמו כן, השום משמש במקרים של זיהומים פטרייתיים חיצוניים, כולל Candida spp., עם השפעה מיקרוביאלית משמעותית. מעבר לכך, השום נמצא בשימוש גם למניעת זיהומים חוזרים ולחיזוק המערכת החיסונית, הודות להשפעתו האנטי-אוקסידנטית והאנטי-דלקתית. השימושים הרפואיים של השום מגוונים וכוללים שילוב עם טיפולים קונבנציונליים להעצמת ההשפעה המחטאת ולמניעת עמידות מיקרוביאלית.

מינון מומלץ

המינון המומלץ לשימוש בשום משתנה בהתאם לצורת המוצר ולמטרה הטיפולית. לחליטה, נהוג להשתמש ב-1-2 שיניים טריות כתושות המושרות במים חמים למשך 10-15 דקות, ושתיית החליטה פעמיים ביום. תמציות נוזליות ניתנות במינון של 300-600 מ”ג ליום, בהתאם לריכוז האליצין בתמצית. כמוסות שום סטנדרטיות מכילות בדרך כלל 300-500 מ”ג שום יבש, עם מינון יומי של 1-2 כמוסות, המומלץ לשימוש במשך 2-4 שבועות. שמן אתרי, בשל ריכוזו הגבוה, מיועד לשימוש חיצוני בלבד, בדילול מתאים (לדוגמה, 1-2% בשמן נשא), למריחה על אזורים מזוהמים, פצעים או עור פטרייתי, פעמיים ביום. משך הטיפול תלוי בסוג הזיהום וחומרתו, אך בדרך כלל נע בין שבועיים לחודש. יש להקפיד על שימוש במוצרים איכותיים ומבוקרים, ולשמור על מינונים בטוחים כדי למנוע תגובות עוריות או רגישות יתר.

בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות

נחשב לבטוח לשימוש ברוב המקרים, אך קיימות התוויות נגד ואזהרות חשובות. תופעות לוואי כוללות רגישות עורית, גירוי במערכת העיכול, ריח גוף ופה לא נעים, ולעיתים תגובות אלרגיות נדירות. יש להימנע משימוש בשום במקרים של רגישות ידועה לצמחי Allium. בנוסף, עלול להגביר את הסיכון לדימום, ולכן יש להיזהר בשימוש במקביל לתרופות מדללות דם כגון וורפרין (Warfarin) או אספירין, וכן תרופות אנטי-פלטלטיות. השום עלול גם להשפיע על פעילות אנזימי CYP450, ולכן יש לשקול אינטראקציות עם תרופות אחרות. נשים בהריון והנקה צריכות להיוועץ ברופא לפני השימוש, מאחר ואין מספיק נתונים בטיחותיים. כמו כן, יש להימנע משימוש בשום במינונים גבוהים לפני ניתוחים בשל סיכון לדימום. בשימוש חיצוני, יש לבצע בדיקת רגישות מקומית כדי למנוע תגובות אלרגיות או גירוי.

המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא

*הערה חשובה למען הסר ספק: כל המידע המונגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי. אין במידע המונגש במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.

אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו