שם לטיני: Capsella bursa-pastoris | שם אנגלי: Shepherd’s Purse | משפחה: Brassicaceae

ילקוט הרועים – פרופיל הצמח

ילקוט הרועים הוא עשב שנתי הגדל בשדות ובשולי דרכים ברחבי העולם, כולל ישראל. הוא נחשב לאחד הצמחים הנפוצים ביותר בעולם ולאחד המצמתים ועוצרי הדימום הקלאסיים ברפואה האירופית המסורתית. ה-EMA הכיר בשימושו המסורתי לטיפול בדימום וסתי קל עד בינוני.

ילקוט הרועים – הרכב הטאנינים ומנגנון הפעולה

ילקוט הרועים מכיל פלבנואידים (קוורצטין, לוטאולין, דיוסמין) וחומצות פנוליות התורמים לפעילות מצמתת. תכולת הטאנינים הספציפיים אינה מתועדת היטב. בנוסף מכיל ויטמין K וטירמין (Tyramine) — המסייעים בעצירת דימום. מנגנון הפעולה: הפלבנואידים מפחיתים חדירות נימים, הטירמין מכווץ כלי דם, וויטמין K תומך בקרישת דם.

ילקוט הרועים – עדויות מחקריות

ה-EMA מאשר שימוש מסורתי לטיפול בדימום וסתי קל עד בינוני. מחקרים פרה-קליניים הדגימו הפחתה בחדירות נימים ופעילות מכווצת רחם. ניסויים קליניים מבוקרים חסרים. רמת הראיות: מסורתית (EMA מאושר).

שימושים טיפוליים

דימום וסתי קל עד בינוני, דימומים שטחיים ופצעים קלים, שלשולים ודיזנטריה, ודימומים ממערכת השתן (שימוש מסורתי).

מינון מומלץ

חליטה: 1–5 גרם צמח יבש ב-150 מ”ל, 3 פעמים ביום. תמצית נוזלית (1:1, 25% אתנול): 1–4 מ”ל, 3 פעמים ביום. משך שימוש: אם דימום וסתי אינו פוחת לאחר 3 מחזורים — להתייעץ עם רופא.

בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות

התוויות נגד: הריון והנקה (בשל פעילות על הרחם), ילדים מתחת לגיל 18. אזהרות: מינונים גבוהים עלולים לגרום לדפיקות לב. אינטראקציות: יש לנקוט זהירות עם תרופות המשפיעות על קרישת דם.