שם לטיני: Tabebuia impetiginosa (syn. Handroanthus impetiginosus) | שם אנגלי: Pau d’Arco | משפחה: Bignoniaceae

טבבויה – פרופיל הצמח

טבבויה היא עץ טרופי גדול ממוצא ברזיל וארגנטינה. קליפת הגזע הפנימית שלה (Pau d’Arco) שימשה שבטים ילידיים לאמריקה הלטינית מאות שנים לטיפול בזיהומים, כיבים ומחלות שונות. הצמח ידוע בעיקר בזכות לפאכול (Lapachol) — נפתוקינון ייחודי.

הרכב הטאנינים ומנגנון הפעולה

טבבויה מכילה טאנינים (בעיקר טאנינים הידרוליזביים) בכמויות שאינן מתועדות היטב. הרכיבים הפעילים העיקריים הם לפאכול ובטא-לפאכון (Naphthoquinones), המהווים 2%–7% בקליפה. מנגנון הפעולה: הנפתוקינונים מעכבים שרשרת הנשימה המיטוכונדריאלית של פטריות וחיידקים; הטאנינים תורמים לפעילות המצמתת הכללית.

עדויות מחקריות

מחקרים in vitro הדגימו פעילות אנטי-פטרייתית חזקה כנגד Candida albicans ופעילות אנטי-מיקרוביאלית כנגד מגוון חיידקים. ניסויים קליניים מבוקרים חסרים. אזהרה חשובה: לפאכול במינונים גבוהים רעיל — גרם לרעילות בניסויים קליניים ראשוניים בסרטן. רמת הראיות: מסורתית/פרה-קלינית.

שימושים טיפוליים

זיהומי קנדידה (שימוש מסורתי), כיבי פה ודלקות גרון, שלשולים וכיבי עיכול, ושימוש חיצוני לפצעים וזיהומי עור.

מינון מומלץ

חליטה (קליפה פנימית): 1–2 גרם ב-150 מ”ל, 3 פעמים ביום. תמצית נוזלית (1:2): 2–4 מ”ל, 3 פעמים ביום. משך שימוש: עד 4 שבועות — לא לשימוש ממושך.

בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות

אזהרות חשובות: מינונים גבוהים של לפאכול גורמים לבחילות, הקאות ואנמיה. התוויות נגד: הריון והנקה, נטילת נוגדי קרישה (לפאכול מפחית ויטמין K). אינטראקציות: מחזק השפעת נוגדי קרישה — סיכון לדימום.