שם לטיני: Aloe barbadensis Miller | משפחה: Asphodelaceae | חלק הצמח בשימוש: ג’ל עלים פנימי

אלוורה היא אחד הצמחים הנפוצים ביותר ברפואה הטבעית ברחבי העולם. הג’ל השקוף הנמצא בתוך עלי הצמח עשיר בפוליסכרידים מוצילאגיים, בראשם האצמנן (Acemannan) – גלוקומנן מאוצטל ייחודי המהווה את עיקר הפעילות הביולוגית של הצמח. בשימוש מסורתי נרחב לריפוי כוויות, פצעים, גירויי עור ובעיות עיכול, אלוורה זכתה לתשומת לב מחקרית רבה בעשורים האחרונים.

תרכובות מוצילאגיות מרכזיות

• אצמנן (Acemannan): β-(1→4)-linked glucomannan מאוצטל – הפוליסכריד הפעיל העיקרי, המהווה כ-0.5-2% מהג’ל הטרי
• ערביגלקטנים (Arabinogalactans): פוליסכרידים ענפים התורמים לצמיגות הג’ל
• גלוקומנן ורמנוגלקטורונן: פוליסכרידים נוספים התורמים לתכונות המגן
• גליקופרוטאינים: כולל Aloesin ו-Aloin (בקליפה החיצונית) – בעלי פעילות אנטי-דלקתית

מנגנון הפעולה המוצילאגי

פוליסכרידי האלוורה יוצרים שכבת מגן ביו-אדהסיבית על פני הריריות, המגנה על רקמות מגורוי מכני ומיקרוביאלי. מנגנונים נוספים כוללים:

• עיכוב ציטוקינים פרו-דלקתיים: הפחתת TNF-α, IL-6 ו-IL-1β דרך עיכוב NF-κB
• עידוד התחדשות רקמה: הגברת שגשוג פיברובלסטים וסינתזת קולגן מסוג I ו-III
• פעילות אנטי-מיקרוביאלית: עיכוב ישיר של חיידקים ופטריות
• הגנה על ריריות מערכת העיכול: הפחתת חדירות מעי ותמיכה בשכבת הריר

עדויות קליניות

מחקר פיילוט RCT (n=79) הדגים כי סירופ אלוורה (10 מ”ל/יום, 4 שבועות) הפחית משמעותית את תסמיני GERD כולל צרבת, רגורגיטציה וגזים, ללא תופעות לוואי משמעותיות. בתחום בריאות הפה, מספר מחקרים קליניים הדגימו יעילות של שטיפת פה ואלוורה בהפחתת דלקת חניכיים ומחלת פריודונטיס. מחקר נוסף הדגים הפחתה בחומרת מוקוזיטיס בחולי סרטן ראש-צוואר שעברו הקרנות. בתחום ריפוי פצעים, מחקרים קליניים הראו האצת ריפוי בכוויות מדרגה שנייה.

הערה שמרנית: רוב המחקרים הקליניים קטנים יחסית ובעלי מגבלות מתודולוגיות. נדרשים ניסויים גדולים יותר לאישור הממצאים.

יישומים טיפוליים

• מערכת עיכול: GERD, גסטריטיס, כיבי קיבה, IBS, מוקוזיטיס
• עור: כוויות, פצעים, פסוריאזיס, אקזמה, אקנה
• בריאות הפה: דלקת חניכיים, פריודונטיס, כיבי פה
• שימוש חיצוני: ג’ל ישיר לעור, קרם, לוסיון

מינון מומלץ

• פנימי (GERD/עיכול): 10–30 מ”ל ג’ל טרי או סירופ, 2–3 פעמים ביום לפני ארוחות
• חיצוני (עור): ג’ל טרי או קרם המכיל 70–100% ג’ל, 2–3 פעמים ביום
• שטיפת פה: 15 מ”ל, 3 פעמים ביום

בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות

שימוש חיצוני בטוח בדרך כלל; עלול לגרום לתגובות אלרגיות בעור בבעלי רגישות. שימוש פנימי: יש להבחין בין ג’ל הפנימי (בטוח) לבין לטקס הצמח (קליפה חיצונית) המכיל אנתרקינונים כגון אלואין – בעל פעילות משלשלת חזקה ועלול לגרום לכאבי בטן, שלשול, ואיבוד אלקטרוליטים. שימוש ממושך בלטקס קשור לנזק לכבד ולמעי הגס. התוויות נגד: הריון (אנתרקינונים), מחלות מעי דלקתיות חריפות. אינטראקציות: עלול לשנות ספיגת תרופות; יש לקחת תרופות 2 שעות לפני או אחרי.