שם לטיני: Plantago lanceolata, P. major, P. media | שמות נוספים: Ribwort Plantain, Greater Plantain | משפחה: לחכיים (Plantaginaceae)
הלחך הוא צמח נפוץ הגדל בכל רחבי העולם, הכולל מספר מינים בשימוש רפואי. הוא שימש ברפואה העממית של אירופה, אסיה ואמריקה לטיפול בשיעול, דלקות גרון, פצעים ועקיצות. ה-EMA מאשר שימוש מסורתי של P. lanceolata לטיפול בדלקות קטרליות של ריריות דרכי הנשימה ובשיעול.
לחך – מנגנוני פעולה מכייחים
- מרכך ריריות (Demulcent): ריר (Mucilage) יוצר שכבת הגנה על ריריות הגרון והסמפונות, מפחית גירוי ומרגיע שיעול.
- נוגד דלקת: אוקובין ואקטאוזיד מעכבים COX-2 ומפחיתים ייצור ציטוקינים דלקתיים בריריות.
- סקרטוליטי: פלנטמאג’וסיד מגביר הפרשת ריר מדולל ומסייע בפינוי ריר סמיך.
רכיבים פעילים עיקריים
- אוקובין: גליקוזיד אירידואידי — נוגד דלקת ראשי
- אקטאוזיד (Acteoside): פנילאתנואיד — נוגד דלקת ואנטי-אוקסידנט
- ריר (Mucilage): מרכך ריריות
- פלנטמאג’וסיד: נוגד דלקת וסקרטוליטי
עדויות קליניות
מחקר RCT (Wegener and Kraft, 1999, n=30) הדגים שיפור משמעותי בתסמיני שיעול בחולים עם ברונכיטיס חריפה שנטלו תמצית P. lanceolata לעומת פלסבו. מחקר נוסף (Samuelsen, 2000) סקר את הראיות ומצא תמיכה מתונה לשימוש בלחך לשיעול ודלקות גרון. ה-EMA מאשר שימוש מסורתי מבוסס.
מינון מומלץ
- תה: 3–4 גרם עלים יבשים ב-150 מ”ל מים רותחים, 3–4 פעמים ביום
- תמצית נוזלית (1:2): 3–5 מ”ל, 3 פעמים ביום
- סירופ: לפי הוראות היצרן
בטיחות ואינטראקציות
נחשב בטוח מאוד. אלרגיה: נדיר — יש להיזהר בבעלי אלרגיה לאבקת לחך (גורם נפוץ לאלרגיה עונתית). הריון: כמות מזון בטוחה; כמות רפואית — יש להיוועץ ברופא. אינטראקציות: ריר עלול להפחית ספיגת תרופות — יש ליטול בהפרש של שעתיים.
המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא
הערה חשובה למען הסר ספק: כל המידע המונגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי. אין במידע המונגש במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.
אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו