שם לטיני: Hamamelis virginiana | שם נפוץ: Witch Hazel | משפחה: Hamamelidaceae
הממליס הוא שיח נשיר ממוצא צפון אמריקה, המוכר כאחד הצמחים המצמתים החזקים ביותר ברפואה הצמחית המערבית. עלי הצמח, קליפתו ומי הזיקוק שלו (Witch Hazel Water) שימשו את ילידי אמריקה לטיפול בדלקות עור, פצעים ודימומים עוד לפני הגעת האירופאים. כיום הוא אחד ממרכיבי הקוסמטיקה הנפוצים ביותר בעולם, ומשמש גם ברפואה הצמחית הקלינית לטיפול בטחורים, אקזמה ועצבי ורידים.
תרכובות פעילות מרכזיות
הפעילות הביולוגית של הממליס נובעת ממגוון פוליפנולים:
- המאמליטנין (Hamamelitannin): טנין הידרוליטי ייחודי לצמח, אחראי על חלק ניכר מהפעילות המצמתת.
- פרואנתוציאנידינים אוליגומריים (OPCs): טנינים מעובים בעלי פעילות נוגדת חמצון ומצמתת חזקה.
- חומצה גלית וחומצות פנוליות: תורמות לפעילות האנטי-דלקתית ולהגנה על כלי הדם.
- פלבנואידים (קטכין, אפיקטכין, קוורצטין): מחזקים את דופן כלי הדם ומפחיתים חדירות.
מנגנוני פעולה
הטנינים בהממליס נקשרים לחלבוני רקמה וגורמים לשקיעתם (protein precipitation), מה שמוביל לכיווץ הרקמה ולהפחתת הפרשות. פעולה זו מסבירה הן את ההשפעה המצמתת (הפחתת נקבוביות ועיבוי עור) והן את ההשפעה העוצרת דימום (כיווץ כלי דם קטנים ועידוד קרישה). בנוסף, הפלבנואידים מפחיתים שחרור מתווכי דלקת ומגנים על הקולגן מפני פירוק.
עדויות מחקריות
הממליס נחקר בניסויים קליניים מבוקרים במספר אינדיקציות:
- אקזמה: ניסוי אקראי כפול-סמיות (Swoboda et al., 1991, n=22) הדגים שתמצית עלים יבשים הפחיתה קשקשת ב-55%, ללא הבדל מובהק מ-Bufexamac. ניסוי נוסף (Korting et al., 1995, n=72) הראה שקרם מזוקק לא עלה על פלצבו, בעוד שהידרוקורטיזון היה עדיף.
- פצעי עור בילדים: מחקר עוקבה רב-מרכזי (Wolff et al., 2005, n=309) הדגים שיפור מובהק סטטיסטית (p<0.0001) בפצעים שטחיים, פריחת חיתולים ודלקות מקומיות.
- טחורים: ניסוי אקראי (Knoch, 1992, n=90) השווה תמצית הממליס לתכשירים אחרים בטחורים בדרגה 1 – כל הקבוצות הראו שיפור שווה בגרד, דימום וכאב לאחר 21 יום.
- כאב לאחר אפיזיוטומיה: ניסוי אקראי (Moore et al., 1989, n=266) הראה שמי הממליס שקול ל-Epifoam ולקרח בהקלת כאב ביום הראשון לאחר הלידה.
הערה שמרנית: חלק מהניסויים קטנים ואינם מוכיחים עליונות ברורה על פני טיפולים קונבנציונליים. השימוש החיצוני מגובה היטב; הראיות לשימוש הפנימי מוגבלות יותר.
שימוש מסורתי
ילידי אמריקה השתמשו בהממליס לטיפול בפצעים, דלקות ועיניים כואבות. הרפואה הצמחית המערבית אימצה אותו לטיפול חיצוני בטחורים, ורידים נפוחים, פריחות עור, כוויות קלות ועקיצות חרקים. שימוש פנימי מסורתי כלל שלשולים, קוליטיס ריריות ודימום וסתי מוגזם.
מינון מומלץ
- תמצית נוזלית (1:1, 45% אתנול) – עלים: 2–4 מ”ל, 3 פעמים ביום
- תמצית נוזלית (1:10, 45% אתנול) – קליפה: 2–4 מ”ל, 3 פעמים ביום
- תה (עלים): 2–3 גרם ביום
- שימוש חיצוני: משחה/קרם עם 5–10% תמצית נוזלית, או מי הממליס (Hamamelis Water) – ישירות על העור מספר פעמים ביום
- שטיפת עיניים: 10 טיפות בכוס מים לחצי מלאה
בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות
השימוש החיצוני נחשב בטוח מאוד. עלולה להתרחש דרמטיטיס מגע אלרגית אצל רגישים, אם כי נדירה. השימוש הפנימי עלול לגרות את הקיבה ואינו מומלץ לתקופות ארוכות. התוויות נגד לשימוש פנימי: הריון, הנקה, אנמיה, עצירות. יש להפסיק שימוש לפני ניתוח.
המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא
הערה חשובה למען הסר ספק: כל המידע המונגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי. אין במידע המונגש במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.
אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו