שם לטיני: Urtica dioica L. | שם נפוץ: Stinging Nettle | משפחה: סרפדיים (Urticaceae)

הסרפד הוא אחד מצמחי המרפא הנפוצים והמגוונים ביותר בשימוש אנושי, עם תיעוד שימוש רפואי של אלפי שנים. חשוב להבחין בין עלי הסרפד (המשמשים בעיקר כמשתן ונוגד דלקת) לבין שורש הסרפד (המשמש בעיקר לתמיכה בהגדלה שפירה של הערמונית – BPH). מאמר זה עוסק בשני חלקי הצמח.

תרכובות פעילות עיקריות

הסרפד עשיר בפלבנואידים (קוורצטין, קאמפרול, רוטין), חומצות פנוליות (חומצה קפאית, חומצה כלורוגנית), ליגננים (סקואיזולריצירסינול, מטיירסינול), סטרולים (בטא-סיטוסטרול, סטיגמסטרול, קמפסטרול), פוליסכרידים, לקטינים, ויטמינים (A, C, K) ומינרלים (ברזל, מגנזיום, סידן).

מנגנון הפעולה המשתן

הסרפד פועל כמשתן נתרני – מגביר הפרשת נתרן ללא השפעה משמעותית על הפרשת אשלגן. ייתכן שההשפעה קשורה למרכיבים סטרוליים (סטיגמסטרול, קמפסטרול) המשפיעים על משאבות נתרן/אשלגן בכליות.

עדויות מחקריות

מחקר קליני (2000) בחן את ההשפעה המשתנת ב-32 מטופלים עם אי ספיקת לב או אי ספיקה ורידית כרונית. מיץ עשב סרפד (15 מ”ל, 3 פעמים ביום, שבועיים) הביא לעלייה משמעותית בנפח השתן היומי (9.2% בחולי אי ספיקת לב, 23.9% בחולי אי ספיקה ורידית) וירידה קלה במשקל ובלחץ הדם. לגבי BPH – מחקרים קליניים מרובים תומכים בשורש הסרפד לשיפור תסמיני BPH. רמת הראיות: מתונה-קלינית.

שימושים נוספים

פעילות אנטי-דלקתית (במיוחד בדלקת מפרקים), נוגדת חמצון, אנטי-אלרגית (הפחתת נזלת אלרגית), תמיכה ב-BPH (שורש), שיפור תסמיני אנמיה (עלים – עשירים בברזל).

מינון מומלץ

• תמצית מימית (עלים): 360 מ”ג, 3 פעמים ביום
• מיץ עשב: 15 מ”ל, 3 פעמים ביום
• תמצית שורש (BPH): 120 מ”ג, 3 פעמים ביום
• סרפד מיובש בהקפאה: 600 מ”ג ביום

בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות

בדרך כלל נסבל היטב. אזהרות: מגע עם הצמח הטרי עלול לגרום לגירוי בעור. יש לנקוט זהירות בחולי סוכרת ויתר לחץ דם. אינטראקציות: עלול להגביר את השפעת תרופות אנטי-סוכרתיות, תרופות להורדת לחץ דם ותרופות מדכאות CNS (לורזפאם, פנוברביטל). לא מומלץ בהריון.