שם לטיני: Silybum marianum | שם אנגלי: Milk Thistle | משפחה: מורכבים (Asteraceae)

גדילן מצוי הוא הצמח המגן על הכבד הנחקר ביותר בעולם, עם מעל 1,000 מחקרים פרסומים. הפלבנוליגנן המרכזי שלו, סילימרין (תערובת של סיליבין, סיליכריסטין וסיליד’יאנין), מגן על ממברנות הפטוציטים מפני חדירת רעלים, מפחית דלקת, מעכב פיברוזיס ומקדם התחדשות תאי כבד. למרות שהעדויות הפרה-קליניות חזקות מאוד, ניסויים קליניים מבוקרים מראים תוצאות מעורבות — עם שיפור מדדי אנזימי כבד אך effect size קטן יחסית.

גדילן מצוי – תרכובות פעילות עיקריות

סילימרין (תערובת פלבנוליגנן: סיליבין A ו-B, סיליכריסטין, סיליד’יאנין, איזוסיליבין A ו-B). סיליבין הוא הרכיב הפעיל ביותר (כ-50–70% מהסילימרין). הזרעים מכילים 1.5–3% סילימרין.

גדילן מצוי – מנגנוני פעולה מגיני הכבד

• הגנת ממברנה הפטוציטית: סילימרין מתחרה עם רעלים (כגון אמנטין מפטרית מוות) על קולטני הובלה בממברנת הפטוציט, ומונע כניסת רעלים לתאי הכבד.
• פעולה נוגדת חמצון: מנטרל רדיקלים חופשיים ומגביר ייצור גלוטתיון תוך-תאי, ומגן על הפטוציטים מנזק חמצוני.
• עיכוב פיברוזיס: מעכב הפעלת תאי כוכב כבדיים (HSC) ומפחית שקיעת קולגן, ומאט התפתחות פיברוזיס ושחמת.
• קידום התחדשות: מגביר סינתזת DNA ופרוליפרציה של הפטוציטים, ומקדם שיקום רקמת כבד פגועה.

עדויות מחקריות

Gillessen et al. (2020) – Antioxidants: מטא-אנליזה של 17 RCTs בחולי מחלת כבד שומנית לא-אלכוהולית (NAFLD): סילימרין הפחית ALT ב-17.3 U/L (95% CI: -24.4 ל-10.2) ו-AST ב-12.0 U/L (95% CI: -17.9 ל-6.1) לעומת פלסבו. Effect size קטן אך עקבי.

Saller et al. (2008) – Drugs: סקירה שיטתית של 36 ניסויים קליניים: ראיות עקביות לשיפור אנזימי כבד בהפטיטיס כרונית, שחמת ונזק כבדי מושרה אלכוהול. ראיות מוגבלות לשיפור תוצאות ארוכות טווח.

Ferenci et al. (1989) – Journal of Hepatology: RCT ב-170 חולי שחמת: סילימרין הפחית תמותה ב-4 שנים (34% לעומת 51% בפלסבו, p=0.036), בעיקר בחולי שחמת אלכוהולית.

הערה: Effect size קטן (~17 U/L ALT). ראיות לשיפור היסטולוגי ותוצאות ארוכות טווח (מניעת שחמת) מוגבלות. ניסוי SyNCH הגדול (2012) לא הראה יתרון בנקודות קצה קליניות ב-HCV.

גדילן מצוי – שימוש מסורתי

גדילן מצוי שימש ברפואה האירופית מעל 2,000 שנה. דיוסקורידס ופליניוס הזקן תיעדו שימושו לנחשים ולכבד. רופאי צמחים גרמניים של המאה ה-19 השתמשו בו לצהבת, גודש כבד וכיס מרה. הוא מוכר רשמית על ידי הרשות הגרמנית לצמחי מרפא (Commission E) לטיפול בדלקת כבד כרונית ושחמת.

מינון וצורות שימוש

• תמצית מתוקננת (70–80% סילימרין): 140 מ”ג שלוש פעמים ביום (420 מ”ג/יום סה”כ)
• זרעים טחונים: 12–15 גרם/יום
• סיליבין-פוספטידילכולין (Siliphos): 120–360 מ”ג/יום (ספיגה משופרת)
• מינימום 8–12 שבועות לשינויים מדידים באנזימי כבד

בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות

נסבל היטב. תופעות לוואי נדירות: אי-נוחות עיכולית קלה, שלשול. התוויות נגד: אלרגיה ל-Asteraceae. אינטראקציות: עיכוב קל של CYP3A4 ו-CYP2C9 — זהירות עם תרופות עם חלון טיפולי צר. עלול להשפיע על רמות סוכר בדם.