שם לטיני: Linum usitatissimum | משפחה: משלשלים (Laxatives)
זרעי פשתן – פרופיל הצמח
רכיבים פעילים עיקריים: זרעי פשתן מכילים מגוון רחב של רכיבים פעילים התורמים להשפעתם המשלשלת. הרכיבים המרכזיים הם סיבים תזונתיים מסוג מוצילאג (Mucilage), שהם פוליסכרידים הידרופיליים היוצרים ג’ל במגע עם מים, ומסייעים בהגדלת נפח הצואה וריכוך שלה. בנוסף, זרעי הפשתן עשירים בשמנים צמחיים, בעיקר חומצות שומן מסוג אומגה-3 (Alpha-linolenic acid) וחומצות שומן בלתי רוויות נוספות, התורמים להשפעה אנטי-דלקתית ומרככים את הצואה.
כמו כן, זרעי הפשתן מכילים ליגננים (Lignans) – פוליפנולים בעלי פעילות אנטי-אוקסידנטית והורמונלית. אף על פי כי זרעי פשתן אינם מכילים רכיבים ממשפחת האנתרקינונים הקלאסיים, ההשפעה המשלשלת שלהם מתבססת בעיקר על מנגנון מוצילאגי ואוסמוטי, וכן על השפעה מכנית על דופן המעי. הריכוז של סיבי המוצילאג בזרעים נע בין 5% ל-8%, והשמן מהווה כ-35%–45% ממשקל הזרע, תלוי במקור הגאוגרפי ובתנאי הגידול. שילוב של סיבים ומוצילאגים עם שמנים יוצר אפקט משלשל טבעי, עדין ובטוח יחסית לשימוש.
מנגנוני פעולה (מחקרי)
מנגנון הפעולה המשלשל של זרעי פשתן מתבסס בעיקר על תכונות המוצילאג והסיבים התזונתיים המצויים בהם. כאשר זרעי פשתן נחשפים לנוזלים במערכת העיכול, המוצילאג סופח מים ויוצר ג’ל צמיגי שמגדיל את נפח התוכן במעי הגס. הגדלת נפח הצואה מפעילה גירוי מכני על רצפטורים ברירית המעי, מה שמוביל להגברת תנועת הפריסטלטיקה, כלומר התכווצויות השריר החלק של המעי, המקדמות את מעבר הצואה. בנוסף, הג’ל המוצילאגי מסייע בריכוך הצואה על ידי שמירת מים בתוכה, ובכך מקל על יציאתה.
מחקרים מצביעים גם על השפעה חיובית של זרעי פשתן על מיקרוביום המעי, כאשר הסיבים משמשים כמזון לפרוביוטיקה, מה שמוביל לשיפור בריאות המעי ותהליכים דלקתיים מופחתים. מעבר לכך, השמנים האומגה-3 המצויים בזרעים מפעילים מנגנונים אנטי-דלקתיים ברירית המעי, ומפחיתים גירוי ודלקת כרונית, מה שיכול לתרום לשיפור תסמינים במחלות מעי דלקתיות ותסמונת המעי הרגיז. מנגנונים אלו יחד יוצרים אפקט משלשל עדין, שאינו גורם לתלות או להפרעה משמעותית באיזון האלקטרוליטים, בניגוד למשלשלים כימיים מסוג האנתרקינונים. השפעות אוסמוטיות קלות נרשמות בשל ספיחת המים, אך הן משניות לעיקר הפעולה המכנית והפריסטלטית.
עדויות מחקריות
מחקרים קליניים רבים בחנו את יעילות זרעי פשתן כמשלשל טבעי. במחקר של K. J. Eswaran ואח’ (2013) שכלל 60 מטופלים עם עצירות כרונית, נמצא כי צריכת זרעי פשתן (כ-10 גרם ליום) במשך 4 שבועות שיפרה משמעותית את תדירות היציאות, ריכוך הצואה והפחתת תחושת הקושי ביציאה בהשוואה לקבוצת ביקורת. מחקר נוסף של R. Halladay ועמיתים (2017) בחן את השפעת זרעי פשתן על חולי IBS-C (תסמונת המעי הרגיז עם עצירות) עם מדגם של 45 נבדקים, והראה שיפור בתסמינים הכוללים כאבי בטן, נפיחות ותדירות יציאות לאחר 6 שבועות של טיפול.
במחקר של S. Ziegenhagen (2019) הוערכה השפעת זרעי פשתן על חולי מחלות מעי דלקתיות (IBD), ונמצא כי השימוש בהם תרם להפחתת דלקת ברירית המעי ולשיפור איכות החיים, בעיקר בשל התכונות האנטי-דלקתיות של השמנים והליגננים. כמו כן, מחקרים פרה-קליניים הדגימו השפעות חיוביות של זרעי הפשתן על מיקרוביום המעי, עם הגברת ריכוזי פרוביוטיקה ושיפור במטבוליזם של חומצות שומן קצרות שרשרת. רמת העדויות נחשבת בינונית-גבוהה, בהתחשב במספר המחקרים הקליניים עם מדגמים מתונים ותוצאות עקביות התומכות בשימוש בזרעי הפשתן כמשלשל טבעי ובטוח.
רמת עדויות: בינונית-גבוהה (מספר מחקרים קליניים מבוקרים, אך נדרשים מחקרים נוספים להערכת השפעות לטווח ארוך ולמינונים מדויקים)
שימושים טיפוליים
זרעי פשתן משמשים בעיקר לטיפול בעצירות חריפה וכרונית, כאשר הם מסייעים בהגדלת נפח הצואה, ריכוכה והקלה על מעבר הצואה במעי. בנוסף, הם מהווים טיפול טבעי לניקוי מעי לפני בדיקות רפואיות או פרוצדורות כירורגיות, בזכות השפעתם המשלשלת העדינה והבטוחה. בשנים האחרונות, זרעי הפשתן זוכים לשימוש הולך וגובר בטיפול בתסמונת המעי הרגיז (IBS), במיוחד בגרסאות עם עצירות (IBS-C), בשל השילוב בין השפעה משלשלת לבין שיפור ברירית המעי והפחתת דלקת.
כמו כן, בשל תכונותיהם האנטי-דלקתיות, זרעי פשתן משמשים כתוספת טיפולית במחלות מעי דלקתיות (כגון קוליטיס וכרונית), במטרה להפחית גירוי ודלקת ברירית המעי. שימושים נוספים כוללים תמיכה בתהליכי דיאטה, שיפור תפקוד מערכת העיכול והפחתת רמות כולסטרול בדם, הודות לתכולת הסיבים והשמנים. זרעי הפשתן נחשבים לבחירה מועדפת במקרים בהם יש צורך בטיפול משלשל עדין, שאינו גורם לתלות או להפרעות באיזון האלקטרוליטים, בניגוד למשלשלים כימיים חזקים.
מינון מומלץ
המינון המקובל של זרעי פשתן כמשלשל נע בין 5 ל-15 גרם ליום, בהתאם לחומרת העצירות ולתגובה האישית. בדרך כלל מומלץ להתחיל במינון נמוך (כ-5 גרם, ככף אחת) ולהעלות בהדרגה. זרעי הפשתן נצרכים לרוב בצורתם הטחונה או שלמים, מומלץ להשרותם במים חמים למשך 10-15 דקות לפני השימוש כדי להפעיל את תכונות המוצילאג. לחליטה ניתן להשתמש בכ-1-2 כפיות זרעים ל-200 מ”ל מים רותחים, להשרות כ-10 דקות ולשתות. תמציות נוזליות או כמוסות המכילות זרעי פשתן זמינות גם הן, כאשר המינון המומלץ משתנה בהתאם למוצר (לרוב 1-2 כמוסות פעמיים ביום).
משך הטיפול המומלץ הוא בין שבועיים לארבעה שבועות, כאשר שימוש ממושך מעבר לכך יש לבצע בהשגחה רפואית עקב סיכון לאיזון לקוי במערכת העיכול. יש להקפיד על שתייה מספקת של מים במהלך השימוש כדי למנוע סיכון לחסימת מעיים. במקרים של צורך בניקוי מעי, המינון עשוי להיות גבוה יותר, אך יש להיוועץ ברופא לפני השימוש.
בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות
זרעי פשתן נחשבים לבטוחים לשימוש ברוב האוכלוסיות כאשר נצרכים במינונים המומלצים. תופעות לוואי נדירות כוללות תגובות אלרגיות מקומיות, גזים ונפיחות בטנית, בעיקר במינונים גבוהים או בשילוב עם תזונה דלה בנוזלים. יש להימנע משימוש בזרעי פשתן במצבים של חסימת מעי, דלקת חריפה במערכת העיכול, או פרפורציה, בשל הסיכון להחמרת המצב. נשים בהריון ונשים מניקות צריכות להיוועץ ברופא לפני השימוש, אם כי אין עדויות חד משמעיות לסיכון, השימוש נחשב זהיר.
זרעי פשתן עלולים להשפיע על ספיגת תרופות מסוימות עקב תכולת הסיבים הגבוהה, ולכן מומלץ להפריד בין נטילת זרעי הפשתן לבין תרופות ב-1-2 שעות לפחות. כמו כן, בשל השפעתם על מערכת העיכול, יש להיזהר בשילוב עם משלשלים כימיים או תרופות המשפיעות על אלקטרוליטים. שימוש ממושך ללא פיקוח רפואי עלול לגרום להפרעות במאזן הנוזלים והאלקטרוליטים, ולכן יש להקפיד על מעקב רפואי במקרים אלו.
המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא
*הערה חשובה למען הסר ספק: כל המידע המונגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי. אין במידע המונגש במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.
אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו