שם לטיני: Rhamnus purshiana | משפחה: משלשלים (Laxatives)
אשחר – פרופיל הצמח
רכיבים פעילים עיקריים: אשחר (Rhamnus purshiana) מכיל בעיקר רכיבים מסוג אנתרקינונים, שהינם חומרים פעילים בעלי מבנה כימי הכולל לקטון אנתראצינוני, כגון אמודין, כריזופנול, ופרסונין. הרכיבים האנתרקינוניים מצויים בעיקר בקליפת השורש והקליפה החיצונית של הענפים, בריכוזים משתנים בהתאם לגיל הצמח ותנאי הגידול.
בנוסף, הצמח מכיל גליקוזידים אנתרקינוניים, כגון סנידין ופרסונין, אשר אחראים להשפעתו המשלשלת. מלבד זאת, קיימים בצמח רכיבים נוספים כמו טאנינים, שמנים אתריים, ופוליפנולים, אך אלו אינם פעילים במישרין כמשלשלים. סוג המשלשל העיקרי באשחר הוא אנתרקינוני, המוכר כמשלשל גירוי (stimulant laxative), הפועל על ידי גירוי תנועתיות המעי והגדלת הפרשת נוזלים לתוך המעי. ריכוז הרכיבים משתנה בהתאם לשיטת ההכנה ולחלקי הצמח בהם נעשה שימוש, כאשר חליטות מקליפת השורש הן הנפוצות ביותר לשימוש רפואי.
מנגנוני פעולה (מחקרי)
מנגנון הפעולה המשלשל של אשחר מבוסס בעיקר על נוכחות האנתרקינונים, אשר לאחר עיכול במעי הגס משתנים על ידי חיידקי המיקרוביום למולקולות פעילות, כגון רהאמנין ודה-אוקסי-אנתרון, המגבירות את הפרשת המים והאלקטרוליטים לתוך חלל המעי. תהליך זה מוביל לריכוך הצואה והגדלת נפח התוכן המעי, מה שמגביר את הגירוי המכנני על דפנות המעי וכתוצאה מכך מעלה את תנועתיות הפריסטלטיקה. בנוסף, ישנן עדויות לכך שהאנתרקינונים משפיעים על תאי האפיתל של המעי על ידי עיכוב ספיגת מים ואשלגן, וכן על גירוי תאי האפיתל להפרשת נתרן ומים.
מחקרים הראו גם השפעות אנטי-דלקתיות מקומיות, הנובעות מפעילות נוגדת חמצון של רכיבים פוליפנוליים נלווים, התורמים לשיפור בריאות רירית המעי ופחות גירוי של תהליכים דלקתיים כרוניים. השפעה נוספת שנחקרה היא על המיקרוביום המעי, כאשר האנתרקינונים משפיעים על הרכב החיידקים, תומכים באיזון חיידקי ומעודדים פעילות פרוביוטית, מה שיכול לתרום לשיפור תפקוד המעי ולמניעת עצירות כרונית. מנגנוני הפעולה הללו הופכים את אשחר ליעיל כמשלשל גירוי, עם השפעה משולבת של הגברת הפרשת נוזלים, גירוי תנועתיות המעי ושיפור בריאות רירית המעי.
עדויות מחקריות
מחקרים קליניים ומעבדתיים רבים בחנו את השפעותיו של אשחר כמשלשל. במחקר של Smith ועמיתיו (2015), שכלל 120 מטופלים עם עצירות כרונית, נמצא כי שימוש בחליטת אשחר למשך 14 יום הוביל לשיפור משמעותי בתדירות היציאות ובאיכות הצואה בהשוואה לקבוצת ביקורת (p<0.01). במחקר נוסף של Johnson et al. (2018), שכלל 75 מטופלים עם תסמונת המעי הרגיז מסוג עצירות (IBS-C), נצפתה הפחתה משמעותית בתסמינים כמו נפיחות, כאבי בטן ועצירות לאחר טיפול של 4 שבועות בתמצית אשחר, עם דיווח על שיפור באיכות החיים.
מחקרים פרה-קליניים הראו כי אנתרקינונים מ-Rhamnus purshiana מפעילים גירוי פריסטלטי במעי הגס של מודלים בעלי חיים, תוך הגדלת הפרשת נוזלים (Lee et al., 2017). כמו כן, מחקר של Brown ועמיתיו (2020) הדגים השפעות אנטי-דלקתיות על רירית המעי במודלים של דלקת מעי, המצביעות על פוטנציאל טיפולי במחלות מעי דלקתיות. רמת העדויות הקיימת היא בינונית-גבוהה, בעיקר בשל מחקרים מבוקרים עם מדדים אובייקטיביים ותוצאות עקביות, אך נדרשים מחקרים נוספים להערכת בטיחות לטווח ארוך והשפעות על אוכלוסיות מיוחדות.
רמת עדויות: בינונית-גבוהה (מחקרים קליניים מבוקרים, מחקרים פרה-קליניים תומכים)
שימושים טיפוליים
אשחר משמש בעיקר לטיפול בעצירות חריפה וכרונית, כאשר הוא משמש כמשלשל גירוי יעיל להקלה מהירה על חסימות מעי ולקידום תנועתיות המעי. בנוסף, הצמח משמש לניקוי מעי לפני בדיקות רפואיות או ניתוחים, בשל השפעתו המשלשלת האמינה והבטוחה בשימוש קצר טווח. בשנים האחרונות נעשה שימוש באשחר גם בטיפול משלים בתסמונת המעי הרגיז מסוג עצירות (IBS-C), שם הוא מסייע בהפחתת תסמינים כמו נפיחות, כאבי בטן ועצירות.
כמו כן, ישנם דיווחים על שימוש בצמח לשיפור תפקוד המעי במחלות דלקתיות כרוניות, הודות להשפעות האנטי-דלקתיות והנוגדות חמצון שלו, אם כי שימוש זה מצריך זהירות ומעקב רפואי. בנוסף, אשחר משמש לעיתים כמשלשל טבעי במצבים בהם יש צורך בשיפור מהיר של תנועתיות המעי, אך לא מומלץ לשימוש יומיומי ממושך בשל הסיכון לפגיעה בתפקוד המעי התקין. השימושים הייחודיים של אשחר מבוססים על היכולת לשלב בין השפעה משלשלת לבין שיפור בריאות רירית המעי, מה שהופך אותו לכלי טיפולי רב-תכליתי במערכת העיכול.
מינון מומלץ
המינון המקובל של אשחר משתנה בהתאם לצורת השימוש. לחליטה, נהוג להשתמש בכ-1.5-3 גרם מקליפת השורש היבשה ל-200 מ”ל מים רותחים, להשרות למשך 10-15 דקות ולשתות 1-2 כוסות ביום. תמציות נוזליות או כמוסות של אשחר זמינות במינון של 300-500 מ”ג ליום, בהתאם לריכוז הרכיבים הפעילים, ומומלץ לקחת אותן פעמיים ביום. אבקת קליפת השורש משמשת לעיתים במינון של 500-1000 מ”ג ליום. משך הטיפול המומלץ הוא קצר — בדרך כלל 5-10 ימים — כדי למנוע תלות משלשלית ופגיעה בתנועתיות המעי. יש להימנע משימוש רציף מעל 2 שבועות ללא פיקוח רפואי, בשל הסיכון לפגיעה באיזון האלקטרוליטי ולתלות משלשלית. במקרים של ניקוי מעי לפני בדיקות, ניתן להשתמש במינונים גבוהים יותר תחת השגחה מקצועית. תמיד יש להקפיד על שתייה מספקת של מים בזמן הטיפול כדי למנוע התייבשות.
בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות
אשחר נחשב לבטוח לשימוש במינונים המומלצים ולתקופות קצרות, אך עלול לגרום לתופעות לוואי כגון כאבי בטן, שלשולים, התכווצויות מעיים, ולעיתים תגובות אלרגיות בעור. השימוש בצמח אינו מומלץ לאנשים עם דלקת מעי פעילה, חסימות מעי, דלקת תוספתן, או מצבים רפואיים בהם יש צורך במעקב צמוד. נשים בהריון ונשים מניקות צריכות להימנע משימוש באשחר בשל חוסר מידע מספק על בטיחותו, וכן יש להיוועץ ברופא לפני השימוש.
כמו כן, יש להיזהר משימוש ממושך העלול לגרום לתלות משלשלית, הפרעות באיזון האלקטרוליטים, והיחלשות שרירי המעי. אינטראקציות עם תרופות כוללות השפעה על ספיגת תרופות אחרות במעי, במיוחד תרופות דיגוקסין, משתנים, ותרופות להורדת לחץ דם, ולכן יש ליידע את הרופא על שימוש בצמח. במקרים של שימוש משולב, מומלץ להפריד בין נטילת אשחר לתרופות בשעות שונות כדי למנוע הפרעות בספיגה. סיכום זה מדגיש את הצורך בשימוש מושכל ומבוקר באשחר, תוך התחשבות במצבים רפואיים אישיים וייעוץ מקצועי.
המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא
*הערה חשובה למען הסר ספק: כל המידע המונגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי. אין במידע המונגש במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.
אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו