שם לטיני: Aloe vera | משפחה: משלשלים (Laxatives)
אלוורה – פרופיל הצמח
רכיבים פעילים עיקריים: אלוורה (Aloe vera) מכילה מגוון רחב של רכיבים כימיים פעילים, כאשר המשלשלים העיקריים בצמח הם אנתררכינונים, בעיקר אלואין (Aloin) ואלואמודין (Aloemodin), שהם תרכובות אנתרקינוניות מסוג אנתרון (Anthrone) וגליקוזידים. אלו תרכובות הידועות ביכולתם לגרום להשפעה משלשלת על מערכת העיכול. ריכוז האנתרקינונים נמצא בעיקר בקליפת העלה (latex) ולא בג’ל הפנימי, כאשר ריכוז האלואין יכול לנוע בין 0.3% עד 2% במשקל יבש.
בנוסף, בג’ל הפנימי של העלה ישנם רכיבים מוצילאגיים (Mucilages) כגון פוליסכרידים, בעיקר אצטילד פולימנוז (Acemannan), אשר אינם בעלי השפעה משלשלת ישירה אלא תורמים להרגעה ולשיקום רירית המעי. כמו כן, קיימים שמנים אתריים, אנזימים, ויטמינים ומינרלים התומכים בפעילות הכללית של הצמח. סוג המשלשל של אלוורה הוא בעיקר אנתרקינוני – כלומר, הוא פועל על ידי גירוי תנועות הפריסטלטיקה במעי הגס והגדלת הפרשת מים ואלקטרוליטים לתוך המעי, מה שמוביל לריכוך הצואה והגברת תנועת המעיים.
מנגנוני פעולה (מחקרי)
מנגנון הפעולה המשלשל של אלוורה מבוסס בעיקר על נוכחות האנתרקינונים, אשר פועלים על תאי האפיתל של המעי הגס. אנתרקינונים אלו מגרמים לגירוי ישיר של תנועות הפריסטלטיקה במעי, על ידי השפעה על תאי השריר החלק ועל מערכת העצבים האוטונומית המקומית. בנוסף, הם מעודדים הפרשת מים ואלקטרוליטים לתוך חלל המעי, בעיקר על ידי עיכוב ספיגת נתרן וכלוריד, מה שמוביל להגדלת נפח הצואה וריכוכה. מחקרים נוספים מראים כי אלוורה יכולה להשפיע על המיקרוביום במעי, כאשר הפוליסכרידים והמוצילאגים שבג’ל תורמים לשיפור האיזון החיידקי ומפחיתים דלקות מקומיות ברירית המעי.
פעילות אנטי-דלקתית זו מתווכת על ידי הפחתת ייצור ציטוקינים פרו-דלקתיים, כמו TNF-α ו-IL-6, וכן על ידי הגברת ייצור חומרים נוגדי חמצון, כגון ויטמין C ו-E, המצויים בצמח. כך, אלוורה לא רק משמשת כמשלשל אלא גם מסייעת בשיקום הרירית המעיית, במצבים של דלקות כרוניות או פגיעה ברירית. מנגנון נוסף שנמצא במחקרים הוא השפעה על תעלות יונים בתאי האפיתל, המגבירה הפרשת כלוריד ומים, ובכך תורמת להשפעה האוסמוטית המשלשלת. כל אלה יחדיו מסבירים את האפקט המשלשל המורכב של אלוורה, הכולל גירוי מכני, כימי ואימונולוגי.
עדויות מחקריות
מחקרים קליניים ומעבדתיים רבים בחנו את השפעת אלוורה כמשלשל. במחקר של Yagi et al. (2018) שכלל 60 חולים עם עצירות כרונית, נמצא כי נטילת תמצית אלוורה במינון 100 מ”ג ליום למשך 4 שבועות שיפרה משמעותית את תדירות היציאות ואת איכות הצואה בהשוואה לפלצבו (p < 0.05). במחקר נוסף של Zhang ועמיתיו (2020) שנערך על 45 חולי IBS-C (תסמונת המעי הרגיז עם עצירות), דיווחו על שיפור בתסמינים הכוללים כאבי בטן, נפיחות ותדירות יציאות לאחר טיפול של 6 שבועות בתמצית אלוורה, עם הפחתה משמעותית בשימוש בתרופות משלשלות סינתטיות.
מחקרים במודלים של בעלי חיים הדגימו את השפעת האנתרקינונים על גירוי הפריסטלטיקה והפרשת נוזלים במעי, כמו במחקר של Kim et al. (2017) שהראה כי מתן אלואין במינונים שונים גרם להאצת מעבר המזון במעי הגס בעכברים. כמו כן, במחקרים על מחלות מעי דלקתיות (IBD) נמצא כי אלוורה מפחיתה דלקת ומסייעת בשיקום הרירית, מה שמצביע על פוטנציאל לשימוש משולב במצבים כרוניים. יחד עם זאת, יש לציין כי רוב המחקרים נעשו במינונים ובפורמולציות משתנות, ולעיתים עם מדגמים קטנים, ולכן יש צורך במחקרים נוספים להערכת יעילות ובטיחות לטווח ארוך.
רמת עדויות: בינונית – קיימות עדויות מחקריות תומכות, אך נדרשים מחקרים קליניים רחבים ומבוקרים יותר.
שימושים טיפוליים
אלוורה משמשת בעיקר כמשלשל טבעי לטיפול בעצירות חריפה וכרונית, בזכות השפעתה המשלשלת האנתרקינונית. השימוש בה מתאים במיוחד במצבים בהם יש צורך בהגברת תנועתיות המעי והקלה על מעבר הצואה, כולל עצירות הנגרמת מתזונה דלה בסיבים או מחוסר פעילות גופנית. בנוסף, אלוורה משמשת לניקוי מעי לפני בדיקות רפואיות שונות, בשל יכולתה לגרום לפינוי מהיר של תכולת המעי. מחקרים מצביעים גם על תועלת אפשרית בשימוש באלוורה במצבי IBS-C, שם היא מפחיתה כאבים, נפיחות ומשפרת תפקוד מעי.
מעבר לכך, תכונותיה האנטי-דלקתיות והמוצילאגיות תורמות לשיקום רירית המעי במחלות דלקתיות כרוניות, כגון קוליטיס וכרונית, אם כי השימוש בה במצבים אלו הוא משלים ולא ראשוני. ישנם גם דיווחים על שימוש באלוורה לטיפול במצבי עצירות הנובעים מתרופות או מצבים נוירולוגיים, אך יש להיזהר משימוש ממושך בשל סיכון להפרעות אלקטרוליטריות. סגולות נוספות של הצמח כוללות השפעות נוגדות חמצון, אנטי-בקטריאליות והגברת מערכת החיסון, התורמות לבריאות מערכת העיכול הכללית.
מינון מומלץ
המינון המומלץ של אלוורה כמשלשל משתנה בהתאם לצורת המוצר. לחליטה משתמשים ב-1-2 גרם של קליפת עלים מיובשים ל-200 מ”ל מים רותחים, פעמיים ביום, למשך תקופה קצרה של עד שבועיים. תמציות נוזליות או כמוסות של אלואין מכילות בדרך כלל 10-30 מ”ג אלואין ליום, מחולק למנות, למשך 5-10 ימים. אבקות של ג’ל פנימי של אלוורה, שאינן מכילות את האנתרקינונים, אינן משמשות כמשלשלות. חשוב להימנע משימוש ממושך (מעל 2 שבועות) במשלשלים אנתרקינוניים, כולל אלוורה, כדי למנוע תלות, פגיעה ברירית המעי והפרעות אלקטרוליטריות. כמו כן, יש להקפיד על שתייה מספקת בזמן השימוש כדי למנוע התייבשות. במקרים של עצירות כרונית יש להיוועץ ברופא או מומחה לצמחי מרפא לפני תחילת הטיפול.
בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות
אלוורה כמשלשל, בעיקר בשל נוכחות האנתרקינונים בקליפת העלה, עלולה לגרום לתופעות לוואי כגון כאבי בטן, שלשולים, התכווצויות מעיים, ובמקרים נדירים הפרעות אלקטרוליטריות (היפוקלמיה). השימוש בצמח זה אינו מומלץ לנשים בהריון בשל סיכון לעוויתות רחם והפלות, וכן לנשים מניקות עקב מעבר רכיבים פעילים לחלב. כמו כן, אלוורה אסורה לשימוש בחולים עם דלקת מעי פעילה, מחלות כבד וכליות, או במצבים של חסימת מעיים. קיימות אינטראקציות אפשריות עם תרופות משתנות (diuretics), ליתיום, ותרופות להפרעות קצב, בשל השפעתה על מאזן האלקטרוליטים. שימוש ממושך עלול לגרום לתלות משלשלת ולפגיעה בתפקוד המעי. לכן, יש להקפיד על מינון ותדירות נכונים ולהיוועץ עם רופא במקרה של שימוש ממושך או במצבים רפואיים מורכבים.
המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא
*הערה חשובה למען הסר ספק: כל המידע המונגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי. אין במידע המונגש במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.
אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו