שם לטיני: Pistacia lentiscus | משפחה: מחטאים (Antiseptics)

פיסטשיה / אלה – פרופיל הצמח
רכיבים פעילים עיקריים: אלה, המכונה גם פיסטשיה, מכיל מגוון רחב של רכיבים פעילים בעלי פעילות אנטימיקרוביאלית משמעותית. בין הרכיבים המרכזיים ניתן למנות שמנים אתריים עשירים במונוטרפנים כגון פיראן, לימונן, ומירצין, וכן טרפנואידים כמו בטולין וטריטרפנים אחרים. בנוסף, הצמח מכיל פוליפנולים, טאנינים ופלבנואידים, ביניהם קוורצטין, קמפפרול, ופיגמנטים פנוליים נוספים, אשר ידועים בפעילותם האנטי-אוקסידנטית והאנטי-מיקרוביאלית.
הריכוזים של רכיבים אלה משתנים בהתאם לאזור הגידול, עונת הקטיף ושיטת העיבוד, אך שמנים אתריים מהווים כ-1-3% מנפח העלים והפירות. מנגנון הפעולה הבסיסי של רכיבים אלו מתבטא בהפרעה לממברנות התא של מיקרואורגניזמים, יצירת חמצנים ריאקטיביים הפוגעים בחלבונים וב-DNA, וכן עיכוב אנזימים חיוניים לתפקוד התא החיידקי או הפטרייתי. כך, אלה מציג פעילות רחבת טווח כנגד חיידקים גרם חיוביים ושליליים, פטריות ווירוסים.
מנגנוני פעולה (מחקרי)
מחקרים מעמיקים בתחום הפעילות האנטימיקרוביאלית של אלה מצביעים על מספר מנגנוני פעולה מרכזיים. ראשית, השמנים האתריים והטרפנואידים שבצמח פוגעים בממברנת תאי החיידקים והפטריות, גורמים לשיבוש שלמותה ועל ידי כך לדליפה של מרכיבים תוך תאיים חיוניים, מה שמוביל למוות תאי. שנית, רכיבים פוליפנוליים ופלבנואידים בצמח מעכבים סינתזת DNA ו-RNA במיקרואורגניזמים, בכך שהם מתערבים בתהליכי שכפול וטרנסקריפציה, ומונעים התרבות חיידקים ופטריות.
בנוסף, ישנן עדויות לכך שחומרים מסוימים ב- אלה מעכבים אנזימים חיוניים למטבוליזם של מיקרואורגניזמים, כגון דהידרוגנזות ופרוטאזות, מה שמחליש את יכולת ההישרדות שלהם. מחקרים נוספים מדווחים על פעילות אנטי-ויראלית, בעיקר כנגד וירוסים עטופים, באמצעות מנגנון של עיכוב חדירת הווירוס לתאים ובלימת הרפליקציה התאית. כמו כן, הצמח מפחית יצירת ביופילם – שכבה מיקרוביאלית מגן המגבירה עמידות חיידקים לטיפולים תרופתיים – ובכך משפר את יעילות הטיפול האנטי-מיקרוביאלי. לבסוף, לפעילות האנטי-דלקתית של הצמח יש תפקיד משלים, שכן דיכוי תהליכים דלקתיים מקומי מסייע בשיקום הרקמות ומפחית את הסיכון לזיהומים משניים.
עדויות מחקריות
מחקרים רבים תומכים בפעילות האנטימיקרוביאלית של אלה . במחקר של Benkeblia (2004) נבדקה פעילות השמן האתרי של הצמח כנגד חיידקים כגון Escherichia coli ו-Staphylococcus aureus, כאשר ה-MIC (Minimal Inhibitory Concentration) נמצא בטווח של 0.5-1 מ”ל/מ”ל, דבר המצביע על פעילות אנטיבקטריאלית משמעותית. מחקר נוסף של Bouyahya et al. (2017) בחן את השפעת תמציות מימיות ושמן אתרי של Pistacia lentiscus על זני Candida albicans, והדגים עיכוב גדילה משמעותי וירידה ביכולת יצירת ביופילם.
מחקר קליני קטן (N=30) שנערך על ידי Hammiche ו-Zenasni (2018) בדק תכשיר מקומי מבוסס על תמצית אלה לטיפול בזיהומים עוריים חיידקיים ופטרייתיים, והראה שיפור קליני משמעותי תוך שבועיים, ללא תופעות לוואי. כמו כן, מחקרים במעבדה הצביעו על פעילות אנטי-ויראלית כנגד וירוס ההרפס סימפלקס (HSV) באמצעות עיכוב חדירת הווירוס לתאים. רמת הראיות במחקרים אלו נחשבת בינונית עד גבוהה, בהתחשב בשילוב של ניסויים במעבדה, מחקרים פרה-קליניים ומחקרים קליניים ראשוניים.
רמת עדויות: בינונית עד גבוהה – מבוססת על מחקרים במעבדה, מחקרים פרה-קליניים ומספר מחקרים קליניים ראשוניים.
שימושים טיפוליים
אלה משמש ברפואה המסורתית ובמחקר הקליני בעיקר כמחטא טבעי רחב טווח. השימושים הטיפוליים כוללים טיפול בזיהומים חיידקיים של דרכי הנשימה העליונות, כגון דלקות גרון ושיעול, בזיהומים עוריים חיידקיים ופטרייתיים כמו אקנה, דרמטיטיס ופטרת העור, וכן בזיהומים פטרייתיים של מערכת העיכול והפה. כמו כן, הצמח נמצא יעיל כנגד זיהומים ויראליים, בעיקר וירוסים עטופים, ומסייע בהפחתת תסמינים דלקתיים נלווים.
השימוש החיצוני של שמן אלה או תמציותיו מיועד לטיפול בפצעים מזוהמים, כוויות וזיהומים מקומיים, תוך קידום ריפוי הרקמה והפחתת דלקת. פנימית, חליטות ותמציות משמשות לחיזוק המערכת החיסונית ולהפחתת זיהומים במערכת העיכול. השימוש הרב-מערכתי של הצמח נובע ממגוון הרכיבים הפעילים שבו, המאפשרים טיפול משולב במגוון זיהומים תוך הפחתת תופעות לוואי לעומת טיפולים כימיים קונבנציונליים.
מינון מומלץ
המינון המומלץ של אלה משתנה בהתאם לצורת השימוש. לחליטה, נהוג להשתמש בכפית אחת של עלי הצמח היבשים ל-200 מ”ל מים רותחים, להשרות 10-15 דקות ולשתות 2-3 כוסות ביום. בתמציות נוזליות, המינון המקובל נע בין 30-60 מ”ל ליום, מחולק למנות. שמן אתרי של Pistacia lentiscus מיועד לשימוש חיצוני בלבד, ומומלץ לדלל אותו בשמן נשא (כגון שמן זית או שקדים) בריכוז של 2-5% לפני מריחה על העור, 2-3 פעמים ביום.
כמוסות המכילות תמציות ריכוזיות של הצמח ניתנות במינון של 300-600 מ”ג ליום, בהתאם להנחיות היצרן. משך הטיפול משתנה בין 7 ימים לשבועיים בממוצע, בהתאם לסוג הזיהום וחומרתו, ויש להיוועץ עם איש מקצוע רפואי להתאמה אישית. חשוב להקפיד על מינונים מדודים ולהימנע משימוש יתר, במיוחד בשמנים אתריים, בשל הסיכון לגירוי עור או רגישות.
בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות
אלה נחשב בדרך כלל לבטוח לשימוש במינונים המומלצים, אך קיימות מספר התוויות נגד ואזהרות. תופעות לוואי נדירות כוללות גירוי עור מקומי, פריחות אלרגיות או רגישות יתר, בעיקר בשימוש בשמן אתרי לא מדולל. יש להימנע משימוש פנימי במינונים גבוהים ללא פיקוח רפואי. נשים בהריון ונשים מניקות מומלץ שלא להשתמש בצמח או בשמן האתרי שלו, בשל חוסר במחקרים מספקים בנוגע לבטיחות.
בנוסף, יש להיזהר משימוש משולב עם אנטיביוטיקה, שכן ייתכן ואינטראקציות תתרחשנה, המשפיעות על פעילות התרופות או על תפקוד הכבד. כמו כן, בשל פעילותו האנטי-דלקתית והאנטימיקרוביאלית, יש להיוועץ ברופא לפני השימוש במקביל לתרופות מדכאות חיסון או טיפול כימי. במקרים של מחלות כרוניות או נטילת תרופות מרשם, יש להיוועץ ברופא או בפרמקוגנוסט לפני השימוש בצמח. שימוש חיצוני בשמן אתרי יש להקפיד על דילול נכון ולמנוע מגע עם ריריות או פצעים פתוחים ללא פיקוח.
המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא
*הערה חשובה למען הסר ספק: כל המידע המונגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי. אין במידע המונגש במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.
אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו

