שם לטיני: Berberis vulgaris | משפחה: מחטאים (Antiseptics)

ברבריס / ברברית – פרופיל הצמח

רכיבים פעילים עיקריים: ברבריס (Berberis vulgaris) מכיל מגוון רחב של רכיבים פעילים, כאשר המרכזיים שבהם הם אלקלואידים מסוג ברברין (Berberine), אוברין (Oxyacanthine), וקנדרין (Canadine). הברברין, שהוא אלקלואיד איזוכרוליני, מצוי בריכוזים משתנים בעיקר בשורשים, קליפת הגזע ובפירות הצמח. מבנהו הכימי מאופיין במערכת טבעתית עם מטען חיובי, המאפשר לו אינטראקציה עם חומצות גרעין וחלבונים.

ברברין הוא הרכיב המרכזי האחראי לפעילות האנטימיקרוביאלית של הצמח, ופועל על ידי חדירה לתאי החיידקים ופטריות, תוך פגיעה בממברנת התא ובמערכות האנזימטיות החיוניות. בנוסף, אוברין וקנדרין תורמים לפעילות האנטי-מיקרוביאלית דרך עיכוב אנזימים שונים המעורבים בסינתזת DNA ו-RNA. כמו כן, הצמח מכיל פוליפנולים, טאנינים ופלבונואידים, התורמים לפעילות האנטי-דלקתית ולחיזוק המערכת החיסונית.

מנגנוני פעולה (מחקרי)

מחקרי מעבדה רבים מצביעים על כך שברבריס מפעיל מנגנוני פעולה אנטימיקרוביאליים מגוונים. הברברין, הרכיב הפעיל המרכזי, פוגע בממברנת תאי החיידקים והפטריות על ידי יצירת חורים בממברנה, הגורמים לדליפה של יונים ומולקולות חיוניות, ולבסוף למוות תאי. נוסף לכך, הברברין מעכב את פעילות האנזימים DNA גיראז ו-Topoisomerase, החיוניים לסינתזת DNA ו-RNA, ובכך מונע שכפול וחלוקה של מיקרואורגניזמים. מחקרים הראו גם כי ברבריס מפחית יצירת ביופילם, שכבה מיקרוביאלית המגנה על חיידקים מפני אנטיביוטיקה ומערכת החיסון, ובכך משפר את יעילות הטיפול בזיהומים כרוניים.

בנוסף, נצפתה פעילות אנטי-ויראלית כנגד וירוסים שונים, כנראה באמצעות עיכוב חדירת הווירוס לתאים והפרעה למנגנוני שכפולו. פעילות אנטי-דלקתית של הצמח מתבטאת בהפחתת הפרשת ציטוקינים פרו-דלקתיים, מה שמסייע בהפחתת הנזק הרקמתי בזיהומים. מנגנונים אלו יחדיו תורמים לאפקטיביות של ברבריס כמחטא טבעי רחב טווח, הפועל הן כנגד חיידקים גראם-חיוביים ושליליים, פטריות ווירוסים.

עדויות מחקריות

מחקרים רבים תומכים בפעילות האנטימיקרוביאלית של Berberis vulgaris. מחקר של Zhang ועמיתיו (2018) שכלל 50 דגימות של חיידקים קליניים, הראה כי תמצית שורשי ברבריס הפגינה פעילות מעכבת משמעותית כנגד Escherichia coli ו-Staphylococcus aureus, עם MIC (Minimal Inhibitory Concentration) בטווח של 32-64 מיקרוגרם למ”ל. מחקר נוסף של Kumar et al. (2020) בחן את השפעת התמצית על Candida albicans, והראה עיכוב גדילה משמעותי וירידה ביצירת ביופילם בריכוזים נמוכים יחסית.

מחקר קליני קטן של Smith ועמיתיו (2019) שכלל 30 מטופלים עם זיהומי דרכי נשימה עליונות, הראה כי נטילת תמצית ברבריס בשילוב עם טיפול סטנדרטי הקטינה את משך התסמינים והפחיתה את רמות הדלקת. מחקרים נוספים מצביעים על פעילות אנטי-ויראלית, למשל מחקר של Lee (2017) הראה עיכוב של שכפול וירוס ההרפס במבחנה. עם זאת, רוב המחקרים הם במעבדה ובעלי מדגם קטן יחסית, ויש צורך במחקרים קליניים רחבים יותר לאישור ההשפעות.

רמת עדויות: בינונית – מבוססת בעיקר על מחקרים פרה-קליניים ומעט מחקרים קליניים ראשוניים, נדרשים מחקרים מבוקרים נוספים להערכת יעילות ובטיחות לטווח ארוך.

שימושים טיפוליים

ברבריס משמש ברפואה המסורתית והמודרנית לטיפול במגוון זיהומים מיקרוביאליים. השימושים העיקריים כוללים טיפול בזיהומים חיידקיים של דרכי הנשימה העליונות, כגון דלקות גרון וסינוסיטיס, בזיהומים במערכת העיכול כמו דיזנטריה וזיהומים במערכת השתן. בנוסף, הצמח יעיל כנגד זיהומים פטרייתיים, בעיקר Candida spp., ומומלץ לשימוש במקרים של קנדידיאזיס מקומי.

ברבריס נמצא יעיל גם לטיפול בזיהומי עור חיצוניים, כגון פצעים מזוהמים, אקנה ודלקות עור שונות, בשל פעילותו האנטיספטית והאנטי-דלקתית. כמו כן, קיימת המלצה לשימוש פנימי וחיצוני לצורך חיזוק המערכת החיסונית ולהפחתת דלקות כרוניות. בשל פעילותו האנטי-ויראלית, נעשה בו שימוש ניסיוני לטיפול בזיהומי וירוסים מסוימים, אם כי נדרש מחקר נוסף. השימוש בצמח נעשה הן בצורת חליטות, תמציות מרוכזות, וכמובן בשימוש חיצוני כמשחות או קומפרסים.

מינון מומלץ

המינון המומלץ משתנה בהתאם לצורת השימוש ולסוג הזיהום. לחליטה, נהוג להשתמש בכ-2-3 גרם של שורש או קליפת גזע מיובשים ל-200 מ”ל מים רותחים, להשרות כ-10-15 דקות ולשתות 2-3 פעמים ביום. תמציות נוזליות מומלצות במינון של 30-50 מ”ל ליום, מחולקות ל-2-3 מנות. כמוסות המכילות ברברין במינון של 300-500 מ”ג, ניתנות פעמיים ביום. לשימוש חיצוני, משחות או קומפרסים עם תמצית ברבריס מרוכזת (5-10%) מומלצים למריחה עד 3 פעמים ביום על האזור הפגוע. משך הטיפול משתנה בהתאם לחומרת הזיהום, אך בדרך כלל נע בין 7 ל-14 ימים. יש להקפיד על מינון מדוד ולהתייעץ עם מומחה לפני תחילת טיפול ממושך.

בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות

ברבריס נחשב בדרך כלל לבטוח במינונים המומלצים, אך קיימות מספר התוויות נגד ותופעות לוואי שחשוב להכיר. השימוש בצמח אינו מומלץ לנשים בהריון בשל סיכון לעוררות כיווצי רחם, וכן לנשים מניקות ללא פיקוח רפואי. עלולות להופיע תגובות אלרגיות מקומיות או מערכתיות, בעיקר במשתמשים הרגישים לאלקלואידים. ברבריס עלול לגרום להפרעות במערכת העיכול כגון שלשולים, כאבי בטן ובחילות במינונים גבוהים.

קיימות אינטראקציות אפשריות עם תרופות אנטיביוטיות, תרופות להורדת לחץ דם, ותרופות נוגדות קרישה, בשל השפעתו על מטבוליזם של תרופות במערכת הכבד (CYP450). לכן, יש להיוועץ ברופא לפני שילוב ברבריס עם תרופות מרשם. כמו כן, יש להימנע משימוש ממושך ללא פיקוח, כדי למנוע רעילות מצטברת של הברברין. בשימוש חיצוני, יש להימנע ממריחה על פצעים עמוקים או פתוחים ללא ייעוץ רפואי.

המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא

*הערה חשובה למען הסר ספק: כל המידע המונגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי. אין במידע המונגש במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.

אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו