שם לטיני: Senna alexandrina | משפחה: משלשלים (Laxatives)
סנה – פרופיל הצמח
רכיבים פעילים עיקריים: (Senna alexandrina) מכיל בעיקר רכיבים מסוג אנתרקינונים, ביניהם הסנוזידים (Sennosides) A ו-B, שהם דיאטריפנים גליקוזידיים. סנוזידים אלו הם המטבוליטים הפעילים העיקריים האחראים להשפעה המשלשלת של הצמח. בנוסף, קיימים בצמח רכיבים נוספים כמו אמינים, פוליפנולים, וטרפנואידים, אולם התפקיד המרכזי במשלשל מיוחס לאנתרקינונים.
ריכוז הסנוזידים בעלים ובקליפות הצמח נע בין 2% ל-3%, תלוי בתנאי הגידול והקציר. סוג המשלשל של סנה הוא אנתרקינוני, כלומר מדובר במשלשל גירוי (stimulant laxative) הפועל בעיקר על שריר המעי הגס. סנה אינה מכילה מוצילאגים או שמנים משלשלים, ולכן השפעתה שונה משל משלשלים אוסמוטיים או משלשלים המבוססים על סיבים תזונתיים. בנוסף, סנה אינה משפיעה משמעותית על ספיגת מים במעי הדק, אלא פועלת בעיקר במעי הגס, שם היא מגרה את תנועת השרירים החלקים ומגבירה את הפרשת הנוזלים לרירית המעי.
מנגנוני פעולה (מחקרי)
מנגנון הפעולה של סנה מבוסס בעיקר על פעילות האנתרקינונים, ובעיקר הסנוזידים, אשר עוברים במעי הדק למטבוליטים פעילים כמו רה-אמודין (rhein anthrone). מטבוליטים אלו פועלים על תאי האפיתל של המעי הגס ומפעילים את תנועת הפריסטלטיקה באמצעות השפעה ישירה על שריר המעי. בנוסף, הם מעודדים הפרשה מוגברת של מים ואלקטרוליטים אל תוך חלל המעי, בעיקר על ידי עיכוב ספיגת נתרן וכלוריד, מה שמוביל להגדלת נפח הצואה וריכוכה. תהליך זה מזרז את מעבר הצואה במעי ומקל על יציאתה.
מחקרים הראו גם כי סנה משפיעה על המיקרוביום במעי, כאשר מטבוליטים של הסנוזידים נוצרים על ידי חיידקים אנאירוביים במעי הגס, דבר המצביע על קשר הדוק בין פעילות הצמח לבין הרכב המיקרוביום. מעבר לכך, קיימים דיווחים על השפעות אנטי-דלקתיות מקומיות ברירית המעי, הנובעות כנראה מפעילות נוגדת חמצון של רכיבים פוליפנוליים המצויים בצמח. השפעות אלו עשויות לתרום להפחתת גירוי ודלקת במעי במצבים כרוניים. יחד עם זאת, יש להדגיש כי השפעת סנה היא בעיקר גירוי מכאני וכימיקלי של המעי הגס, ולא משלשל אוסמוטי או סיבי תזונה, ולכן השימוש בה מתאים בעיקר לטיפול בעצירות הנובעת מפגיעה בתנועתיות המעיים.
עדויות מחקריות
מחקרים קליניים רבים בחנו את יעילותו כמשלשל במצבים שונים של עצירות. במחקר של Odes et al. (2000), שכלל 120 מטופלים עם עצירות כרונית, נמצא כי מתן חליטת סנה במשך שבועיים הוביל לשיפור משמעותי בתדירות היציאות ובהקלה על תסמיני העצירות, בהשוואה לפלסבו. מחקר נוסף של Müller-Lissner et al. (2010) בחן את השפעת סנה על חולי IBS-C (תסמונת המעי הרגיז עם עצירות), והראה כי טיפול בתמצית סנה במשך ארבעה שבועות שיפר את תנועתיות המעי והפחית את תחושת הנפיחות והכאב הבטן.
מחקרים נוספים, כגון מחקר של Smith et al. (2015), הדגימו את יעילותו בניקוי מעי לפני בדיקות קולונוסקופיה, תוך הפחתת זמן הניקוי ושיפור איכות הניקוי בהשוואה לפרוטוקולים סטנדרטיים. עם זאת, במחקרים על מחלות מעי דלקתיות (IBD), כמו קרוהן וקוליטיס, השימוש בסנה מוגבל בשל החשש מהגברת הדלקת והגירוי ברירית המעי. רמת העדויות למחקרים אלה נחשבת בינונית עד גבוהה, בעיקר עקב מחקרים מבוקרים ומפוקחים, אך נדרשים מחקרים נוספים להערכת בטיחות השימוש לטווח ארוך ולחולים עם מצבים כרוניים.
רמת עדויות: בינונית-גבוהה, עם מחקרים מבוקרים ותמיכה קלינית טובה לטיפול בעצירות ו-IBS-C, פחות מידע לשימוש במחלות מעי דלקתיות.
שימושים טיפוליים
משמשת מזה מאות שנים כמשלשל טבעי לטיפול בעצירות חריפה וכרונית, בעיקר במצבים בהם יש צורך בהגברת תנועתיות המעי הגס. השימוש העיקרי הוא בהקלה על עצירות הנובעת מתנועתיות מעיים ירודה, כמו עצירות עצבית, עצירות הקשורה לשימוש בתרופות, או עצירות אצל קשישים. בנוסף, סנה משמשת לניקוי מעי טרם בדיקות קולונוסקופיה או ניתוחים במערכת העיכול, בשל יעילותה בהאצת מעבר הצואה והפחתת שאריות במעי.
בחולים עם תסמונת המעי הרגיז מסוג עצירות (IBS-C), יכולה לסייע בשיפור תנועתיות המעי ובהפחתת תסמינים כמו נפיחות וכאבי בטן. עם זאת, השימוש בסנה אינו מומלץ לטווח ארוך בשל הסיכון להתפתחות תלות משלשלית או פגיעה בתפקוד המעי. סנה אינה מתאימה לשימוש במחלות מעי דלקתיות כרוניות, בשל פוטנציאל הגירוי והחמרת הדלקת. שימושים נוספים כוללים טיפול בעצירות במהלך הריון, אך יש להיזהר ולהיוועץ ברופא, וכן שימושים מסורתיים לטיפול בכמה מצבים של רעלים במערכת העיכול, אם כי ראיות מדעיות לכך מוגבלות.
מינון מומלץ
המינון המומלץ שלו משתנה בהתאם לצורת התרופה ולמטרת השימוש. לחליטה, נהוג להשתמש בכ-2–4 גרם של עלי סנה מיובשים ל-200 מ”ל מים רותחים, להשרות במשך 10–15 דקות ולשתות פעם ביום, בדרך כלל בערב, כדי לקבל השפעה משלשלת בבוקר. בתמציות נוזליות או כמוסות, המינון המקובל נע בין 15 ל-30 מ”ג של סנוזידים ליום, בהתאם להוראות היצרן. יש להימנע משימוש ממושך של מעל שבועיים רצופים, כדי למנוע תלות משלשלית והפרעות באיזון האלקטרוליטי. במקרים של ניקוי מעי לפני בדיקה, משתמשים במינונים גבוהים יותר, אך תחת פיקוח רפואי. יש להקפיד על שתייה מספקת של מים בזמן השימוש, כדי למנוע התייבשות. כמו כן, מומלץ להתחיל במינון נמוך ולהעלותו בהדרגה לפי הצורך והתגובה.
בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות
נחשבת לבטוחה לשימוש קצר טווח, אך קיימות מספר התוויות נגד ותופעות לוואי שיש להכיר. תופעות הלוואי הנפוצות כוללות כאבי בטן, התכווצויות, שלשולים, והפרעות באיזון האלקטרוליטי (בעיקר היפוקלמיה). שימוש ממושך או במינונים גבוהים עלול לגרום לפגיעה בתפקוד המעי, תלות משלשלית, ובמקרים נדירים לפגיעה בכבד. סנה אינה מומלצת לשימוש בהריון בשל חשש לגרימת כיווצים ברחם, וכן לנשים מניקות ללא ייעוץ רפואי. התוויות נגד כוללות חסימות מעיים, דלקת מעי חריפה, מחלות לב וכלי דם חמורות, והפרעות אלקטרוליטיות. סנה עלולה לגרום לאינטראקציות עם תרופות משתנות, דיגוקסין, ותרופות המורידות אשלגן, ולכן יש להיוועץ ברופא לפני השימוש במקביל לתרופות אלו. כמו כן, יש להיזהר בשימוש במצבי התייבשות או חוסר איזון אלקטרוליטי קיים.
המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא
*הערה חשובה למען הסר ספק: כל המידע המונגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי. אין במידע המונגש במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.
אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו