שם לטיני: Cupressus sempervirens | משפחה: Cupressaceae

ברוש מצוי – פרופיל הצמח

ברוש מצוי הוא עץ מחט נצחי המוכר בנוף הים-תיכוני. בנוסף לשימושו הנרחב כצמח נוי, הוא נחשב לצמח מרפא חשוב ברפואה המסורתית של אגן הים-תיכון ובפרט בצרפת ובאיטליה, שם נעשה שימוש בחלקי הצמח לטיפול בהפרעות ורידיות.

ברוש מצוי – הרכב הטאנינים ומנגנון הפעולה

ברוש מצוי מכיל פרואנתוציאנידינים (Proanthocyanidins) — טאנינים מעובים — בריכוז של 3%–8% בחלקי הצמח הצעירים (אצטרובלים ועלים). בנוסף מכיל קוורצטין וקמפרול בכמויות משמעותיות. מנגנון הפעולה: הטאנינים מחזקים את דפנות כלי הדם על ידי קשירה לקולגן ולאלסטין, מפחיתים חדירות נימים ומעכבים אנזימים מפרקי רקמת חיבור (קולגנאז, אלסטאז). הפלבנואידים תורמים לפעילות נוגדת חמצון ואנטי-דלקתית.

עדויות מחקריות

מחקרים פרה-קליניים הדגימו עיכוב של אנזימי קולגנאז ואלסטאז בתמצית הברוש. מחקרים in vitro הראו פעילות נוגדת חמצון משמעותית. השימוש הקליני מבוסס בעיקר על מסורת אירופית ארוכת שנים, ללא ניסויים קליניים מבוקרים גדולים. רמת הראיות: מסורתית/פרה-קלינית.

שימושים טיפוליים

טיפול בטחורים ודליות, הפחתת נפיחות ברגליים, עצירת דימומים קלים, טיפול בשלשולים, ושימוש חיצוני לפצעים ועור שמן.

מינון מומלץ

תמצית נוזלית (1:2): 2–4 מ”ל, 3 פעמים ביום. חליטה (אצטרובלים צעירים): 1–2 גרם ב-150 מ”ל מים רותחים, 3 פעמים ביום. שימוש חיצוני: תמצית מדוללת לאמבטיות רגליים.

בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות

נחשב בטוח לשימוש מתון. התוויות נגד: הריון (בשל פעילות אפשרית על הרחם). אזהרות: שמן הברוש (Essential oil) שונה מתמצית הצמח ואינו מיועד לשתייה. אינטראקציות: לא ידועות אינטראקציות משמעותיות.