שם לטיני: Petroselinum crispum (Mill.) Fuss | שם נפוץ: Parsley | משפחה: סוככיים (Apiaceae)

הפטרוזיליה היא אחת מתבלינים הנפוצים ביותר בעולם, אך מעבר לשימושה הקולינרי, היא נחשבת לצמח מרפא בעל תכונות משתנות בפיטותרפיה המסורתית. היא שימשה ברפואה העממית האירופית לטיפול באצירת נוזלים, אבנים בכליות ובעיות בדרכי השתן.

תרכובות פעילות עיקריות

הפטרוזיליה מכילה שמן אתרי עשיר באפיול ומיריסטיצין (התרכובות האחראיות בעיקר לפעולה המשתנת), פלבנואידים (אפיגנין, לוטאולין), ויטמינים C ו-K בריכוז גבוה, וחומצות פנוליות.

מנגנון הפעולה המשתן

מנגנון הפעולה המשתן של הפטרוזיליה מבוסס בעיקר על מחקרים פרה-קליניים. מחקרים בחיות הדגימו כי תמצית פטרוזיליה מעכבת את משאבת ה-Na+/K+ ATPase בכליות, מה שמוביל לירידה בספיגה החוזרת של נתרן ואשלגן ולהגברת ייצור השתן (אפקט אקוורטי).

עדויות מחקריות

הראיות הקליניות לפעולה המשתנת של פטרוזיליה בבני אדם מוגבלות מאוד. רוב הנתונים מגיעים ממחקרים בבעלי חיים ומשימוש מסורתי. רמת הראיות: מסורתית/פרה-קלינית. יש לציין כי מינונים גבוהים של שמן אפיול עלולים להיות רעילים.

שימושים נוספים

פעילות נוגדת חמצון (ויטמין C), תמיכה בבריאות העצם (ויטמין K), פעילות אנטי-דלקתית (אפיגנין), ותמיכה בעיכול.

מינון מומלץ

• עלים טריים: 30–50 גרם ביום (כתוסף לתזונה)
• חליטת תה (עלים יבשים): 2–4 גרם ב-150 מ”ל מים, 3 פעמים ביום
• תמצית נוזלית: 2–4 מ”ל, 3 פעמים ביום

בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות

אזהרות חשובות: שמן פטרוזיליה מרוכז (שמן אפיול) הוא רעיל במינונים גבוהים ועלול לגרום לנזק כבד וכליות. התוויות נגד: הריון (עלול לגרום להתכווצויות רחם), מחלות כליות חמורות. אינטראקציות: עלול להגביר את השפעת תרופות נוגדות קרישה (ויטמין K).