שם לטיני: Apium graveolens L., semen | שם נפוץ: Celery Seed | משפחה: סוככיים (Apiaceae)
זרעי סלרי הם חלק הצמח העיקרי המשמש לצרכים רפואיים, בניגוד לגבעולים הנאכלים כירק. הם שימשו ברפואה האיורוודית וברפואה המסורתית האירופית לטיפול בגאוט, ראומטיזם ואצירת נוזלים. ייחודם הוא בשילוב של פעולה משתנת עם פעולה אוריקוסורית – הגברת הפרשת חומצת שתן דרך הכליות.
זרעי סלרי – תרכובות פעילות עיקריות
זרעי סלרי מכילים שמן אתרי עשיר בפתלידים, ובמיוחד 3-n-בוטילפתלידה (3nB) – התרכובת הפעילה העיקרית, סדנולידה, אפיגנין, לוטאולין ופיתלידים נוספים.
מנגנון הפעולה המשתן והאוריקוסורי
ה-3nB ורכיבי השמן האתרי פועלים כמשתן אקוורטי – מגבירים נפח השתן. הפעולה האוריקוסורית – הגברת הפרשת חומצת שתן – מיוחסת לאפיגנין ולפתלידים, העשויים לעכב את ספיגת חומצת השתן החוזרת בכליות. הסדנולידה מציגה פעילות נוגדת עווית בדרכי השתן.
עדויות מחקריות
הראיות הקליניות לזרעי סלרי מוגבלות מאוד. מחקרים פרה-קליניים הדגימו פעולה משתנת ואוריקוסורית בבעלי חיים. ישנם דיווחי מקרה על שיפור בגאוט, אך אין ניסויים קליניים מבוקרים. רמת הראיות: מסורתית/פרה-קלינית.
שימושים נוספים
פעילות נוגדת דלקת (אפיגנין), הורדת לחץ דם (3nB – הדגמה בחיות), תמיכה בעיכול, ופעילות נוגדת חמצון.
מינון מומלץ
- זרעים יבשים (חליטה): 1–2 גרם ב-150 מ”ל מים, 3 פעמים ביום
- תמצית נוזלית (1:1): 1–2 מ”ל, 3 פעמים ביום
- כמוסות תמצית: 75–150 מ”ג, 3 פעמים ביום
בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות
התוויות נגד: הריון (עלול לגרום להתכווצויות רחם), מחלות כליות חמורות, רגישות לצמחי סוככיים. אזהרות: עלול לגרום לרגישות לאור שמש (פוטוסנסיטיזציה). אינטראקציות: עלול להגביר את השפעת תרופות נוגדות קרישה ותרופות להורדת לחץ דם.
המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא
הערה חשובה למען הסר ספק: כל המידע המונגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי. אין במידע המונגש במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.
אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו