שם לטיני: Agathosma betulina (P.J.Bergius) Pillans | שם נפוץ: Buchu | משפחה: פריגניים (Rutaceae) | מוצא: דרום אפריקה (קייפ)

הבוצ’ו הוא צמח ייחודי ממדרום אפריקה, בו שימש עמי הקוי-קוי (Khoikhoi) ואחרים כצמח מרפא מסורתי לאלפי שנים. הוא הגיע לאירופה במאה ה-18 ושימש כתרופה רשמית בפרמקופאות בריטיות ואמריקאיות. הוא ידוע בעיקר כאנטיספטי שתן ומשתן לטיפול בדלקות בדרכי השתן.

תרכובות פעילות עיקריות

הבוצ’ו מכיל שמן אתרי ייחודי עשיר בדיוספנול (המכונה “קמפור בוצ’ו” – התרכובת האנטיספטית העיקרית), פולגון, איזומנתון, ופלבנואידים (קוורצטין, רוטין, דיוסמין).

מנגנון הפעולה המשתן והאנטיספטי

הדיוספנול מופרש דרך הכליות ומגיע לדרכי השתן, שם הוא מפעיל פעולה אנטיספטית ישירה על חיידקים. הפלבנואידים (קוורצטין, רוטין) תורמים לפעולה נוגדת דלקת בדרכי השתן. הפעולה המשתנת היא אקוורטית – הגברת נפח השתן ללא שינוי משמעותי באלקטרוליטים.

עדויות מחקריות

הראיות הקליניות לבוצ’ו מוגבלות מאוד. רוב הנתונים מגיעים מהשימוש המסורתי ומחקרים פרה-קליניים. ה-EMA מכיר בבוצ’ו לשימוש מסורתי בלבד לתמיכה בדרכי השתן. רמת הראיות: מסורתית/פרה-קלינית.

שימושים נוספים

שימוש מסורתי לטיפול בדלקת שלפוחית השתן (ציסטיטיס), דלקת השופכה, ריתמטיזם ומחלות עור. הפלבנואידים מציגים פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון.

מינון מומלץ

• חליטת תה (עלים יבשים): 1–2 גרם ב-150 מ”ל מים, 3 פעמים ביום
• תמצית נוזלית (1:1): 1–2 מ”ל, 3 פעמים ביום
• טינקטורה (1:5): 2–4 מ”ל, 3 פעמים ביום

בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות

אזהרות: הפולגון שבשמן האתרי עלול להיות הפטוטוקסי במינונים גבוהים. התוויות נגד: הריון (הפולגון עלול לגרום להתכווצויות רחם), מחלות כליות חמורות, ילדים. אינטראקציות: לא דווחו אינטראקציות משמעותיות במינונים טיפוליים.