שם לטיני: Artemisia absinthium | שם אנגלי: Wormwood | שם ערבי: Shih | משפחה: מורכבים (Asteraceae)
לענה היא אחד מצמחי הביטר העיכוליים העוצמתיים ביותר במסורת הצמחית המערבית, עם היסטוריה של שימוש הנמשכת מעל 3,500 שנה. תרכובות המרירות העיקריות שלה – לקטונים סקוויטרפניים כולל אבסינתין ואבסינטין – הן מהחומרים המרים ביותר הידועים בממלכת הצומח. תרכובות אלה מגרות בעוצמה את כל מערכת העיכול העליונה, כולל ייצור ושחרור מרה, הפרשת חומצת קיבה ושחרור אנזימי לבלב. ניסוי מבוקר אקראי אחד הדגים יעילות קלינית במחלת קרוהן.
תרכובות פעילות עיקריות
לקטונים סקוויטרפניים: אבסינתין ואבסינטין (תרכובות מרירות עיקריות, גואינוליידים), תוג’ון (אלפא- ובטא-תוג’ון – מונוטרפן בשמן נדיף, פעיל CNS, רעיל במינונים גבוהים), פלבנואידים (ארטמטין, קסטיצין), חומצות פנוליות (חומצה כלורוגנית) ואזולן (סקוויטרפן אנטי-דלקתי).
מנגנוני פעולה כולגוגיים
- הפעלת קולטני מרירות עוצמתית: אבסינתין ואבסינטין מפעילים קולטני מרירות (TAS2R) בלשון ולאורך המעי, ומעוררים גירוי רפלקסיבי עוצמתי של בלוטות הרוק, בלוטות הקיבה, הכבד (ייצור מרה), כיס המרה (שחרור מרה) והלבלב (הפרשת אנזימים).
- פעולה כולרטית וכולגוגית: הרפלקס המר מגביר ספציפית ייצור מרה בהפטוציטים ומקדם כיווץ כיס המרה, משפר עיכול שומנים ופינוי רעלים מסיסי שומן.
- אפקטים אנטי-דלקתיים: אזולן ופלבנואידים מפחיתים דלקת מעיים, התומכת בשימוש הקליני במצבי מעי דלקתיים.
עדויות מחקריות
Omer et al. (2007) – Phytomedicine: מחקר כפול-עיוור מבוקר פלסבו ב-40 חולי מחלת קרוהן: 65% מקבוצת הלענה השיגו הפוגה כמעט מלאה בשבוע 10 (לאחר הפסקת סטרואידים) ונשארו בהפוגה לאחר הטיפול, לעומת 80% מקבוצת הפלסבו שחוו החמרה. קבוצת הלענה הראתה גם שיפור משמעותי ברווחה סובייקטיבית ובדיכאון (סולם דיכאון המילטון).
Gilani and Janbaz (1995) – General Pharmacology: תמצית מימית-מתנולית של A. absinthium הראתה אפקטים מגיני כבד בעכברים מפני נזק כבדי מושרה אצטמינופן ו-CCl4. טיפול מקדים ב-500 מ”ג/ק”ג הפחית תמותה מושרה אצטמינופן מ-100% ל-20%.
הערה: ניסוי מחלת קרוהן מבטיח אך קטן (n=40). פעולה כולגוגית של לענה נתמכת בעיקר על ידי שימוש מסורתי ופרמקולוגיה ידועה של לקטונים סקוויטרפניים מרים. יש להגביל משך השימוש בשל סיכון רעילות תוג’ון.
שימוש מסורתי
לענה שימשה רפואית מאז מצרים העתיקה (פפירוס אברס, כ-1550 לפנה”ס) ותועדה על ידי דיוסקורידס ופליניוס הזקן להפרעות עיכוליות, תמיכה בכבד וכיס מרה, טפילי מעיים וכטוניק כללי. רופאי צמחים מימי הביניים האירופיים העריכו אותה כביטר עיכולי ראשי ותרופת כבד. היא מרכיב מפתח בפורמולות ביטרס מסורתיות כולל ביטרס אנגוסטורה.
מינון וצורות שימוש
- חליטת עשב יבש: 1–1.5 גרם לכוס, עד שלוש פעמים ביום (מקסימום 3 גרם/יום)
- משך: מקסימום 3–4 שבועות
- תמצית (1:5): 5–20 מ”ל לשבוע
- יש ליטול 30–60 דקות לפני הארוחות. ביטרס פועלים בצורה מיטבית כשלוגמים לאט להאריך גירוי קולטני המרירות
בטיחות, התוויות נגד ואינטראקציות
התוויות נגד: הריון והנקה (מגרה רחם, סיכון רעילות תוג’ון). חומציות יתר, כיב קיבה ותריסריון. תוג’ון הוא רעלן CNS – עלול לגרום לעוויתות, נזק מוחי ונדודי שינה במינונים מוגזמים. שמן לענה אסור לנטילה פנימית לחלוטין. יש להגביל משך השימוש ל-3–4 שבועות. סיכון אלרגי באנשים הרגישים ל-Asteraceae.
המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא
הערה חשובה למען הסר ספק: כל המידע המונגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי. אין במידע המונגש במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.
אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו