מגפת ההשמנה – הסיפור שלא סיפרו לכם

האם אתם מהאנשים שאוכלים אכילה נקיה ומידתית, מתאמנים בקביעות, אך עדיין מתקשים להגיע למשקל גוף תקין? ייתכן מאוד שהבעיה אינה בכמות הקלוריות שאתם צורכים, אלא בתנגודת לאינסולין – מצב שבו תאי הגוף מגיבים פחות לאינסולין, מה שגורם ללבלב להפריש יותר ויותר ממנו. התוצאה? רמות אינסולין גבוהות באופן כרוני, שמובילות לאגירת שומן מתמדת. במאמר זה אמיר פרלמן – מומחה לרפואה בדרך הטבע מסביר למה כל כך קשה להיפטר מהשומן הבטני העיקש, כיצד אינסולין פועל בגופנו והכי חשוב, איך ניתן להשיב את הגלגל לאחור, לתכנת מחדש את המטבוליזם של כל אדם בכל גיל ולחזור להיראות טוב ולהרגיש טוב עם גופכם?

מגפת ההשמנה – תמונת מצב בישראל ובעולם 

המציאות בשנת 2025 די עגומה, מגפת ההשמנה העולמית נמצאת בעליה מתמדת ואיתה כל מחלות הסינדרום המטבולי כגון: לחץ דם, סוכרת, היפרכולסטרולמיה. על פי אטלס ההשמנה העולמי הצפי הוא שעד 2050 חצי מהאוכלוסיה העולמית תסבול מהשמנת יתר וכ 30% מקרב הילדים והנוער! המצב בישראל אינו מבריק – נכון להיום כ 63% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מהשמנת יתר. לכן במאמר זה ננסה לשפוך אור על שורש הבעיה. הבנת התפקיד המרכזי של אינסולין בוויסות המשקל יכולה לשנות את הגישה שלכם לתזונה ולאורח חיים בריא. במקום להילחם בסימפטום – עודף משקל, נלמד לטפל בשורש הבעיה – רמות אינסולין גבוהות והתנגודת לאינסולין. 

מנגנון הפעולה – המפתח להבנת מגפת ההשמנה 

רובנו מכירים את התיאוריה של המאזן הקלורי. על פי תיאוריה זו שיש בה יסוד של אמת, באופן דומה לניהול חשבון עובר ושב, כל עוד סך הקלוריות הנכנס לגופנו נמוך מסך הקלוריות שאנו מוציאים במאזן היומי הכולל, משקלנו אמור לרדת. התיאוריה בגדול נכונה כל עוד אנו נמצאים במצב תקין של רגישות תקינה לאינסולין. 

אז איך זה עובד ומה בעצם עושה האינסולין לרקמת השומן בגופנו? הבנה יסודית וחשובה – האינסולין הוא הורמון אנבולי המעודד גדילה. תנגודת לאינסולין וגם השמנה הן יוצרות יחד מעגל קסמים שלילי, כאשר כל אחת מחמירה את השנייה. התנגודת לאינסולין מובילה לעלייה ברמות האינסולין בדם (היפראינסולינמיה), אשר מעודדת אחסון שומן ובו זמנית מקשה על פירוק שומן, תופעה זו היא שמובילה להשמנה. 

 

התהליך בו אינסולין משפיע על רקמת השומן ומוביל להשמנה קורה בשלושה שלבים עיקריים:

 

1. עיכוב ליפוליזה: תהליך מטבולי שבו שומנים מסוג טריגליצרידים מתפרקים באמצעות הידרוליזה (פירוק באמצעות מים) לחומצות שומן חופשיות וגליצרול. תהליך זה מתרחש בעיקר ברקמות השומן בגוף ומשרת אותנו כמנגנון עיקרי לשחרור אנרגיה המאוחסנת ברקמת השומן כאשר גופנו זקוק לה. 
2. עידוד ליפוגנזה: אינסולין הוא הלכה למעשה ההורמון העיקרי שמעודד ליפוגנזה – תהליך של יצירת שומן חדש בדרך כלל מגלוקוז, בשפה מדעית התהליך נקרא דה-נובו ליפוגנזה.
3. עיכוב חמצון שומנים: אינסולין הוא זה שקובע מה עושה גוף האדם עם האנרגיה הנכנסת קרי, האם לאגור שומנים או לשרוף אותם לצורך ייצור אנרגיה. בתנאים מסוימים הוא נותן את ״הפקודה״ לעכב את השימוש בשומן כמקור אנרגיה. התנגודת לאינסולין משפיעה על רקמות שונות בקצב שונה. בעוד שהשרירים והכבד מפתחים התנגדות מוקדם יותר, תאי השומן נשארים רגישים לאינסולין לזמן ארוך יותר ולכן הם "מצייתים" לפקודת האינסולין ומוסיפים לאגור שומן.

 

בתמצית, כשהאינסולין גבוה באופן כרוני, הגוף שלכם נמצא במצב אגירה ולא במצב שריפה. כשזה המצב כמעט בלתי אפשרי להיפטר ממסת השומן החיצוני (subcutaneous fat) הנאגר מתחת לעור – אצל גברים בצורת ״צמיג״ סובב בטני ואצל נשים אזורי המטרה הם הירכיים, הישבן הבטן והיד האחורית. 

 

מעגל הקסמים של תנגודת לאינסולין

תנגודת לאינסולין יוצרת מעגל קסמים שלילי שקשה לצאת ממנו:

1.צריכה מוגברת של פחמימות מעובדות מעלה את רמות הסוכר בדם

2.הלבלב מפריש יותר אינסולין

3.התאים מפתחים תנגודת לאינסולין

4.הלבלב מגיב בהפרשת עוד יותר אינסולין

5.רמות האינסולין הגבוהות מעודדות אגירת שומן ומונעות פירוקו

6.עלייה במשקל שווה החמרה בתנגודת לאינסולין

הפתרון האמיתי – תכנות מחדש של המטבוליזם

הבשורה הטובה היא, שבהחלט אפשר לשפר את הרגישות לאינסולין ולצאת ממעגל הקסמים. המטרה היא להסיג לאחור את תנגודת האינסולין, להעלות את האש המטבולית קרי, להגיע ל BMR (מדד לכמות הקלוריות אותה אנו צורכים במנוחה גמורה) בטווח הבריא והתקין. כאשר ה BMR נמצא מחוץ לטווח כפשוטו, לא ניתן להגיע למשקל גוף תקין ואחת הסיבות שרבים מגיעים אלינו לקליניקה עם ערכים שיושבים עמוק מתחת לקו המינימום הן דיאטות הרעבה חוזרות. שכן כאשר אנו לא מספקים לגופנו את סך הקלוריות האמיתי להן הגוף זקוק, הגוף יגיב בהנמכת האש המטבולית! מנגנון אדפטיבי זה היה חלק מיכולתנו לשרוד ימים ללא תזונה או כמעט ללא תזונה. ברמה האבולוציונית זה היה הכרחי אך בחברת השפע מנגנון זה פועל נגדנו. 

הנה חמש אסטרטגיות מבוססות מחקרים וניסיון רב שרכשנו בקליניקה לאריכות ימים:

1. הפחתת צריכת פחמימות מעובדות

פחמימות מעובדות מעלות את רמות האינסולין יותר מכל מזון אחר. הפחתת צריכת פחמימות עמילניות ובעיקר פחמימות מעובדות היא הדרך המהירה ביותר להוריד את רמות האינסולין ולאפשר לגוף לעבור ל"מצב שריפה" במקום "מצב אגירה".

2. הגבלת שעות האכילה ל 12-14 שעות

כאשר נגביל את זמני האכילה, נייצר מידי יום זמן בו רמות האינסולין יורדות. בכך נאפשר לגוף חלון הזדמנות לשרוף שומן כמקור אנרגיה. כמו כן הפסקה יומיומית של למעלה מ 12 ללא אכילה במקביל לצמצום של פחמימות יביא תוך שבועות ספורים לשיפור הרגישות לאינסולין.

3. פעילות גופנית

פעילות גופנית משפרת את הרגישות לאינסולין בשתי דרכים: היא מגדילה את מסת השריר, שהיא רקמה צורכת גלוקוז, למעשה השרירים הם הצרכנים הגדולים המפנים סוכר השוהה בדם. פעילות גופנית המותאמת להעלות מסת שריר תניב תוצאה כפולה משום שמדד ה BMR מושפע מהרכב החומרים בגוף, קרי – היחס בין מסת שריר מול מסת שומן. ככל שיחס זה ישתפר גופנו גופנו יצרוך יותר קלוריות גם במצב מנוחה לאורך כל שעות היממה.

4. שינה איכותית

אפילו לילה אחד של שינה גרועה יכול להפחית את הרגישות לאינסולין בכ-25%. שינה איכותית של 7-8 שעות בשעות הנכונות קרי, שעות הלילה, יכולה להטות את הכף. זהו פקטור משמעותי בשיפור הרגישות לאינסולין.

5. הפחתת סטרס

למה זה חשוב? מפני שמתח כרוני מעלה את רמות הקורטיזול, שבתורו מעלה את רמות הסוכר בדם ומחמיר את התנגודת לאינסולין. חשוב ללמוד ולאמץ לשגרת החיים טכניקות להפגת מתחים. בין אם תבחרו  במדיטציה, או פעילות גופנית המשלבת גוף נפש כגון צ'י קונג, טאי צ'י או יוגה ובלבד שהפגת מתחים תהפוך לחלק משגרת היום.

 

המסר העיקרי

דיאטה איננה בהכרח הפתרון, לפחות לא בטווח הארוך. הבעיה אינה רק במאזן הקלורי, אלא במערכת הורמונלית מורכבת שמשתבשת כתוצאה מאורח חיים מודרני, תזונה עתירת פחמימות והעדר פעילות מספקת. אם אתם רוצים לשלוט במשקל שלכם לטווח ארוך, התמקדו בהורדת רמות האינסולין, לא רק בספירת קלוריות. אינני לבד בגישה זו כדרך בדוקה המובילה למשקל גוף תקין, וזאת כהישג שניתן לשמור עליו לאורך ימים. מומחים רבים ומחקרים עדכניים מצביעים על תנגודת לאינסולין כגורם העיקרי המניע את מגפת ההשמנה העולמית. 

לצערנו ולמרבה האירוניה בדיקת אינסולין בצום חסרה בפאנל הבדיקות הסטנדרטי בקופות החולים. רק אם יש לכם מצב טרום סוכרתי סביר שתקבלו הפניה מרופא המשפחה. ולכן אנו נאלצים במקרים רבים להפנות את מטופלי הקליניקה לאריכות ימים לביצוע בדיקה באופן פרטי לצורך הערכת מצב ולמעקב. אך דבר אחד בטוח! ברגע שאנו רואים את האינסולין בצום חוזר לערך הרצוי, הקילוגרמים המיותרים מתחילים לנשור בקלות והפעילות הגופנית מניבה תוצאות מרשימות.

 

המאמר מוגש מאת

אמיר פרלמן 

מומחה לבריאות בדרך הטבע

מרצה בתחומי הריפוי בתנועה, תזונה, צמחים ופטריות מרפא

 

*הערה חשובה למען הסר ספק כל המידע המוגש במאמר זה אינו  מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו להנחות הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע המוגש   במאמר הנ"ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.

אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו