גלה את הסודות של ALS – מה כל אחד צריך לדעת

ALS – המחלה הניוונית שמשנה חיים – האם יש פתרון טבעי?

מה זה ALS ולמה זה קורה?

ALS (Amyotrophic Lateral Sclerosis) היא מחלה ניוונית קשה של מערכת העצבים הפוגעת בתאי העצב המוטוריים וגורמת לשיתוק הדרגתי של השרירים. המחלה, שמוכרת גם כמחלת "לו גריג", הובילה לשיח ציבורי רחב במיוחד בזכות ידוענים שסבלו ממנה, כמו הפיזיקאי סטיבן הוקינג.

ALS פוגעת בעיקר באנשים בגילאי 40-70, אם כי היא יכולה להופיע גם בגיל מוקדם יותר. הסטטיסטיקות מצביעות על כך שבערך 2 מתוך 100,000 אנשים מפתחים את המחלה בשנה, כאשר גברים נפגעים מעט יותר מאשר נשים. למרות שמעורבות גנטית קיימת, רוב המקרים אינם תורשתיים, אלא מתפתחים מסיבות סביבתיות בלתי ידועות לחלוטין.

איך ALS מתבטאת בגוף?

ALS פוגעת בהדרגה במערכת השרירים, וגורמת להיחלשותם עד לאובדן מוחלט של יכולת התנועה. הסימפטומים יכולים להתחיל בידיים או ברגליים ואז להתפשט לשרירים נוספים, כולל שרירי הנשימה.

• היחלשות שרירים – קושי באחיזה, הרמה או הליכה.
• התכווצויות ורעידות – סימן מוקדם לכך שהעצבים מתקשים להעביר פקודות לשרירים.
• בעיות בדיבור – קול נהיה לא ברור עם הזמן, ולבסוף יכול להיעלם לחלוטין.
• קשיי בליעה ונשימה – בשלבים מתקדמים יותר.

חשוב לציין ש-ALS לא פוגעת בחושים או ביכולת החשיבה הקוגניטיבית. עבור המטופלים, הגוף נחלש, אך התודעה נותרת חדה.

גורמי סיכון ידועים:

1. גנטיקה (תורשה): כ-5%-10% מהמקרים הם משפחתיים (FALS) ונגרמים ממוטציות גנטיות, כמו במוטציית SOD1, C9orf72 ואחרות.

2. גיל: הסיכון ל-ALS עולה עם הגיל, בעיקר לאחר גיל 40-50, כאשר שיא האבחון מתרחש בגילים 55-75.

3. מגדר: גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר מנשים עד גיל 65, אך בגילאים מבוגרים יותר הפערים מצטמצמים.

4. עישון: מחקרים מצביעים על כך שעישון עשוי להעלות את הסיכון ל-ALS, במיוחד בקרב נשים.

5. חשיפה לרעלנים: חשיפה לכימיקלים מסוימים, כולל חומרי הדברה, מתכות כבדות (כגון עופרת) וחומרים מסוכנים אחרים, נקשרה לעלייה בסיכון.

6. שירות צבאי: מחקרים הראו כי חיילים משוחררים נמצאים בסיכון גבוה יותר, ייתכן בשל חשיפה לחומרים רעילים, פציעות או מאמץ פיזי קיצוני.

7. פעילות גופנית אינטנסיבית: יש מחקרים שמראים קשר בין פעילות גופנית מאומצת מאוד, במיוחד אצל ספורטאים מקצועיים, לבין סיכון מוגבר ל-ALS, אך הסיבה אינה ברורה לחלוטין.

8. דלקתיות ומערכת החיסון: יש עדויות לכך שפעילות חיסונית לא תקינה ותהליכים דלקתיים עלולים לשחק תפקיד בהתפתחות המחלה.

9. לחץ חמצוני ונזק לתאי העצב: מנגנונים של סטרס חמצוני ופגיעה במטבוליזם של תאי העצב זוהו כגורמים אפשריים להתקדמות המחלה.

שלבי אבחון המחלה

1. תסמינים קליניים והיסטוריה רפואית – הרופא הנוירולוג יבדוק האם ישנם סימנים אופייניים ל-ALS כפי שצויין מעלה.

2. בדיקה נוירולוגית – בדיקה זו מעריכה תפקודים מוטוריים ותחושתיים, כולל כוח השרירים, רפלקסים, קואורדינציה, ודפוסי חולשה המאפיינים ALS.

3. בדיקות עזר לשלילת מחלות אחרות.

האבחון עלול לערוך מספר חודשים עד שנה כדי לבחון את התקדמותה של המחלה ולשלול מחלות אחרות.

 

האם יש טיפול רפואי ל-ALS?

למרבה הצער, נכון להיום אין תרופה המרפאת ALS לחלוטין. עם זאת, קיימים טיפולים המסייעים להאט את קצב התקדמות המחלה ולשפר את איכות החיים.

• טיפולים תרופתיים – כגון רילוזול (Riluzole), המסוגל להאט את התקדמות המחלה באחוזים מסוימים.
• פיזיותרפיה ותרגילי חיזוק – מסייעים לשמר את טווח התנועה של השרירים.
• טיפולים נשימתיים – על מנת להבטיח שהמטופלים יוכלו להמשיך לנשום כראוי גם בשלבים מתקדמים.

ואיך אפשר לשפר את המצב עם רפואה טבעית?

כאן נכנסת לתמונה הרפואה הטבעית, שכוללת תוספי תזונה, שיטות נוגדות דלקת ושינויים באורח החיים. אלו לא יחליפו את הטיפול הרפואי הקונבנציונלי, אך בהחלט יכולים לתמוך בגוף במאבקו עם המחלה.

• פטריית היריסיום / רעמת האריה – הפטרייה מכילה חלבון הנקרא (BDNF ׁ(Brain-derived neurotrophic factor אשר מסייע בתיקון מעטפת המיאלין אשר עוטפת את מערכת העצבים ומסייעת להולכת חשמלית תקינה. ראו מידע נוסף על פטרייה זו.
• ויטמינים ונוגדי חמצון – מחקרים מראים שוויטמין E, Q10 ורזברטרול עשויים לסייע בהאטת תהליכי חמצון הקשורים בהתדרדרות העצבית. ניתן לצרוך קומפלקסים של נוגדי חמצון המהווים קו חשוב מאוד לבריאות כללית וניתנים לשילוב בקלות.
• אומגה 3 – מסייעת בהפחתת דלקות ובשמירה על בריאות תאי העצב שכן אומגה 3 הינה חומצת שומן המהווה חלק חשוב במעטפת העצבית.
• תזונה קטוגנית – תזונה עשירה בשומנים יכולה לסייע מאוד לתפקוד העצבי וביכולת הגוף לתקן נזקיו. ראו מאמר שלם על תזונה קטוגנית.
• צמחי מרפא – ניתן להשתמש בצמחי מרפא מזרימי דם אשר יסייעו בשיפור זרימת הדם הפרפריאלית למוח כגון רוזמרין, קינמון, בקופה, סנטלה או גינקו בילובה.
• תרגולי נשימה ומדיטציה – יכולים לשפר את השליטה על הנשימה, להפחית סטרס ולעודד זרימת חמצן טובה יותר למוח, למערכת העצבים ולתאים בכלל.

שאלות שאנשים שואלים על ALS

האם ALS תורשתית?

רק כ-10% מהמקרים הם תורשתיים. ברוב המקרים מדובר במוטציה אקראית או בגורמים סביבתיים בלתי ידועים.

כמה זמן חיים עם ALS?

תוחלת החיים הממוצעת אחרי האבחון היא 3-5 שנים, אך יש חולים שחיים אף מעבר לכך.

האם ניתן למנוע ALS?

כרגע אין דרך חד-משמעית למנוע את המחלה, אך אורח חיים בריא עשוי לצמצם את גורמי הסיכון.

אז מה עושים עכשיו?

ALS היא מחלה קשה, שאין לה כיום מרפא. עם זאת, ניהול נכון הכולל שילוב בין טיפול רפואי מתקדם, אורח חיים בריא ותוספי תזונה מתאימים – עשוי לשפר את איכות החיים של המטופלים. אם אתם או מישהו שאתם מכירים מתמודד עם ALS, מומלץ להתייעץ ולבחון כיצד לשלב טיפולים טבעיים לצד הגישה הרפואית הקונבנציונלית.

References:

1. Zhao W, Varghese M, Vempati P, et al. "Chronic ketogenic diet attenuates oxidative stress and improves motor function in a mouse model of amyotrophic lateral sclerosis." Journal of Neurochemistry. 2006;98(6): 2074-2085.

2. Kwon YJ, Son DH, Chung TH, et al. "Neuroprotective effects and therapeutic potential of Lions Mane mushroom (Hericium erinaceus) on human health and diseases." Journal of Traditional and Complementary Medicine. 2020;10(6): 507-514.
3. Zhou Z, Tang J, Deng P, et al. "Neuroprotective effects of Hericium erinaceus mycelium polysaccharides in an Alzheimer's disease cell model." Journal of Ethnopharmacology. 2019;231: 363-369.
4. Fitzgerald KC, O'Reilly ÉJ, Fondell E, et al. "Dietary ω-3 polyunsaturated fatty acid intake and risk for amyotrophic lateral sclerosis." JAMA Neurology. 2014;71(9):1102-1110.
5. Zhao Z, Lange DJ, Voustianiouk A, et al. "A ketogenic diet as a potential novel therapeutic intervention in amyotrophic lateral sclerosis." BMC Neuroscience. 2006;7:29.

 

המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא

*הערה חשובה למען הסר ספק כל המידע המוגש במאמר זה אינו  מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו להנחות הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע המוגש   במאמר הנ"ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.

אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדוכנים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו 

"`