חיפוש

תזונה דלת לקטינים

בעיות בריאות רבות נגרמות בעקבות לקטינים ולכן, תזונה דלת לקטינים עשויה לעשות שינוי מהותי לטובה בבריאותם של רבים גם כאשר אינם מודעים לכך כלל. מאמר זה ישמש עבורכם מורה נבוכים בנוגע למה הם לקטינים וכיצד תוכלו לדעת האם תזונה דלת לקטינים או אולי אף הימנעות גמורה נכונה עבורכם.

לקטינים
לקטינים – מי אתם?

כל הדברים החיים בנויים לשרוד. בעלי חיים שונים חומשו בשלל כלים כדי לאפשר להם להתמודד מול טורפים. כלים כגון: טפרים, זריזות, כוח, ארס, יכולת הסוואה ועוד מאות כלים ואסטרטגיות שונות.

אבל מה לגביי צמחים? איך הם מגינים על עצמם? זה קל מאוד להאמין שחלק גדול מעולם הצומח נוצר לצורך מזון, מכיוון שאין לו את היכולת לזוז ולהתגונן, הוא נגיש לכולם וכאשר נאכל נראה שאינו גורם נזק בגוף.

אבל, גם צמחים רוצים לשרוד ולהם אסטרטגיות שונות מהמוכר.

צמחים מייצרים חומרים שונים הנקראים לקטינים, שכן הם משפחה מגוונת של חלבונים שתפקדים הוא להגן על הצמחים מפני טורפים ומזיקים. הלקטינים, נמצאים ברוב הצמחים אך בכמות רבה אף יותר בדגנים, קטניות וצמחים ממשפחת הסולניים וכן פירות מסוימים וכן מטרתם היא לפגוע בנו, ה״טורפים״ בכדי למנוע פגיעה בצמח. אפשר לומר שלקטינים הם ״נשקים ביולוגיים״ שהצמח מייצר על מנת להגן על עצמו בשביל שיוכל לשרוד כדי להתרבות.

כיצד לקטינים משפיעים על גוף האדם?

ישנם מספר דרכים בהם לקטינים עלולים להזיק לגוף האדם :

מניעת ספיגת נוטריאנטים

סוגים מסויימים של לקטינים יכולים למנוע מהגוף לספוג נוטריאנטים (ויטמינים, מינרלים..) בעלי ערך תזונתי רב, מה שבסופו יכול להביא לבעיות בריאות שונות ומגוונות.
תפקידו ההגנתי של הלקטינים הוא להפריע לתקשורת הבין תאית בעזרת יצירת חורים בדופן המעיים ויצירת תסמין הנקרא מעי דליף. מנגנון זה הוא העיקרי בדרכי הפעולה של הלקטינים. הלקטינים מסוגלים להפריד את החיבורים ההדוקים בין התאים היוצרים את הגבול הרירי במעיים, מה שמאפשר לחלקיקים גדולים לחדור מהמעי לזרם הדם וליצור בעיות.

חקיינות מולקולרית
בדרך זו, צמחים מייצרים מולקולות זהות לחלבונים בגוף האדם וכאשר המולקולות הללו עוברות את ממברנת המעי ונכנסים למחזור הדם הן יכולות להפעיל או לכבות מנגנונים שונים. לדוגמה, הצמח יכול למנוע מהגוף לשחרר אינסולין, ובכך לגרום לגוף להפוך את הסוכר לשומן, וזאת בניסיון ״להחליש את האויב״. דוגמא נוספת היא רמת הידמותם של להקטינים לרכיבים הנקראים ליפופוליסכרידים ועל כך מערכת החיסון מזהה אותם כפולש זר, תוקפת אותם כאילו היו חיידק או וירוס החדר לגוף ובעקבות כך ליצור דלקת ותגובה חיסונית. הלקטינים דומים מאוד לרכיבים הנמצאים באיברים ומערכות חיוניות כמו מערכת העצבים והמפרים, הם נקשרים ויוצרים בעיה תפקודית באותן המערכות.

רעילות גבוה
בנוסף לכך, ישנם לקטינים רעילים במיוחד. לדוגמה, הלקטינים שבזרעי הקיקיון (קיק) המכילים לקטין רעיל בשם ריצין, רעילותו היא כה גדולה שאם משווים אותו לרעלים אחרים, הוא פי 6000 יותר רעיל מציאניד, ופי 2000 יותר מארס של נחש הקוברה.

תקשורת בין תאית
ללקטינים היכולת לקטוע ולשבש את התקשורת הבין תאית או לגרום לתגובות אלרגניות ודלקתיות. לדוגמא, כאשר הלקטינים נקשרים לחומצה סיאלית, המידע שהעצבים מעבירים זה לזה נחסם ולא מועבר, מה שעלול לבוא לידי ביטוי בערפול מוחי Brain Fog.

קשירת פתוגנים
לקטינים עלולים להקל על התחברותם של וירוסים וחיידקים למטרותיהם, מה שעלול ליצור חולי חוזר והדבקה חוזרת.

תסמינים, מחלות ומצבים דיאגנוסטים העלולים להיגרם מעודף לקטינים:

האם כדאי להימנע מ לקטינים ?

חשוב לזכור שאם לקטינים נמצאים כמעט בכל הצמחים, משמע, הלקטינים נמצאים גם במזונות אשר מוכרים כחלק אינטרגלי מתזונה בריאה ולכן הימנעות מלקטינים היא לא דבר שכולם צריכים לדאוג ממנו. יחד עם זאת, חשוב להבין כי במצבים של רגישות ללקטינים יש להימנע בצורה גורפת. כך דוגמה המוכרת לרבים היא מחלת ציליאק, שבה קיימת רגישות לגלוטן שהוא לקטין אשר מצוי בחיטה ובדגנים אחרים.

אם גופכם יצא מאיזון וחווה את אחד מהתסמינים או המחלות בטבלה (מעלה), כדאי שתכירו את התכנית לריפוי מלקטינים. עקבו אחר השלבים, תתארגנו מראש והקפידו על הכללים. חשוב לעשות את התכנית על פי שלביה כדי להוריד את רמת הלקטינים וכן לאחר מכן יהיה ניתן לחזור בכחמה, מודעות והגבלה גם ללקטינים.

התכנית להורדת הלקטינים

ראשית, הנה כמה כללים:

  1. הדברים שאתם מפסיקים לאכול משפיעים הרבה יותר על בריאותכם מהדברים שאתם מתחילים לאכול.
  2. הבינו את החשיבות בהזנה של החיידקים הטובים שלכם כדי שאלה יזינו אתכם חזרה ויבטיחו את הבריאות שלכם. נסו להמנע משימוש באנטיביוטיקה אלא אם אין ברירה וחזקו את התפתחות החיידקים הטובים עם נוכחות סיבים בתזונה ובמידת הצורך, תתספו.
  3. יש להקפיד על צריכה נבונה של פירות שכן מזון זה איפשר לאבותנו הקדמונים לצבור שומן במהירות לזמני חירום. יש לאכול פירות במידה, במצב בשל ולא בוסר וכן אך ורק בעונתם. פירות בוסר ואלה שאינם גדלים בעונתם מכילים רמות גבוהות של לקטינים. חשוב- צמצום אכילת פירות ואכילתם מדי פעם, כמו ממתק, ללא מזון אחר ליד, רק בשלים ובעונתם.
  4. אתם אוכלים את מה שהדבר שאתם אוכלים אכל קודם. אם החיה ניזונה כהלכה, תקבלו גם אתם את יתרונות ההזנה. אם החיה ניזונה ממזון מעובד, זול, תרופות וחיה בחוסר איזון הורמונלי או סביבה דלקתית גבוהה, כך יעבור גם אליכם.
  5. סילוק רוב הלקטינים, מזון מהונדס גנטית, פירות וירקות מרוססים בהדברה ושומן רוויי.
  6. סילוק סוכרים וממתיקים מלאכותיים.
  7. צמצום מזונות המכילים אומגה 6 ולהרבות במזונות המכילים אומגה 3.
  8. אכילת דגי ים העשירים באומגה 3 והמנעות מאכילת דגי בריכה הדלים בנוטריאנטים ועשירים בכימיקלים ורעלנים.
  9. אכילת בשר אדום מרעה ולא תעשייתי וכן הכירו את תקן "חי בריא" המבטיח את איכות הבשר ומרמז על התזונה של הפרה (עשב ולא דגן מהונדס המכיל לקטינים) ושימוש בתרופות מסויימות.
  10. אכילת עוף אורגני (כמו זה של משק לולו) וביצי חופש אורגניות.
  11. הימנעות ממוצרים המשבשים את המערכת ההורמונלית.
  12. ריבוי אכילה של עלים ירוקים, מצליבים ושורשים.
  13. התבססו על שילוב חלבון וירקות במקום פחמימות – יעזור לכם בעיכול טוב יותר.
  14. מעבר ממוצרי חלב פרה לחלב כבשים או עיזים מסוג אורגני כדי להבטיח פחות לקטינים וגם, הגבילו בכמות את כל מוצרי החלב מלבד חמאה אורגנית וגהי והעדיפו גבינות קשות שמנות.
  15. התססה מצמצמת באופן ניכר את השפעת הלקטינים. כך שאם ממש בא לכם פרוסת לחם, עדיף שתהיה מחמצת. כך גם ניתן לשלב ירקות מותססים בתזונה- גם יעזור לנו לפירוק הלקטינים בירקות בעייתיים וגם לשגשוג המיקרוביום.

מה בתכנית סילוק לקטינים ?
מזונות מותרים:

  1. שמנים– שמן זית כתית מעולה, שמן קוקוס, חמאה, שמן אבוקדו.
  2. ממתיקים (במידה ולא כל יום)- מונק פרוט, צמח הסטיוויה.
  3. אגוזים– מקדמיה, מלך, פקאן, פיסטוק, קוקוס, אגוזי לוז, ערמונים, אגוזי ברזיל (2 ביום), צנוברים (במידה).
  4. חלב קוקוס לא ממותק, קרם קוקוס.
  5. זיתים (ללא חומרי שימור או צבע).
  6. שוקולד מריר מעל 70% ולא יותר מ30 גרם ליום, ללא סוכר.
  7. חומץ ללא סוכר וללא חומרים משמרים.
  8. צמחי תיבול ותבלינים– הכל מלבד שבבי צ'ילי ומיסו.
  9. קמחים– קוקוס, שקדים, אגוזי לוז, שומשום, ערמונים, בננה ירוקה.
  10. גלידה מחלב קוקוס או עיזים, ללא סוכר.
  11. מוצרי חלב– מעט מאוד. עדיפות לכאלה מותססים, למוצרי כבשים, עיזים או באפלו. פרמז'ן, חמאה, גהי, חמאת בפלו, יוגורט עיזים טבעי, קפיר עיזים או כבשים, יוגורט קוקוס, מוצרלה באפלו, שמנת אורגנית, גבינה אורגנית. גם כאן- החותמת אורגני מעיד לנו על איכות המזון של החיה אשר יצרה את המוצרים.
  12. פירות בכמות מוגבלת ובצורתם השלימה שכן במצב טחון כמו בשייק יש שבירה של הזרעים המכילים לקטינים- אבוקדו, פירות יער, פטל, אוכמניות, תותים, דובדבנים, אגס, רימון, קיווי, תפוח עץ, פירות הדר, נקטרינה, אפרסק, תאנים, משמש, תמרים.
  13. ירקותמשפחת המצליבים: ברוקולי, כרוב ניצנים, כרובית, באק צ'וי, כל סוגי הכרובים, אורוגולה, גרגר נחלים, קולורבי, צנונית, קייל, כרוב כבוש, עולש, קימצ'י. ירקות עליים: עלי בייבי, כל סוגי החסה, תרד, אנדיב, שומר, פטרוזיליה, בזיליקום, נענע, פרילה, אצות. ירקות נוספים: סלרי, בצל, כרישה, עירית, גזר טקי, עלי גזר, ארטישוק, ארטישוק ירושלמי, לבבות דקל, כוסברה, במיה, אספרגוס, שום, פטריות (מלבד שמפיניון). פטריות – מזון סופר עשיר בחלבון, סיבים ונוטריאנטים. אכלו ללא הגבלה, גוונו בסוגים והמנעו מצריכת פטריות בוסר כמו שמפיניון. במיה (הנחשבת לפרי) שכן הריר שבה נקשר ללקטינים בצורה חזקה ומסלק אותם מהגוף.
  14. עמילנים– טורטיה (מקמח קסאווה, קמח קוקוס או קמח אגוזים), לחם ובייגל מהקמחים המותרים, טפיוקה, בטטה, לפת, יוקה, שורש סלרי, אפרסמון, דוחן ודורה.
  15. עוף חופש אורגני. תקף לגבי עוף, הודו, שלו וביצים של חיות אלו. ניתן להשיג דרך חנויות טבע או באינטרנט.
  16. ביצי חופש אורגניות. ניתן להשיג דרך חנויות טבע או באינטרנט.
  17. דגים– כל דגי הים, אלה שאינם גדלו בחוות גידול. סוגי דגים מומלצים: דג לבן, בס, הליבוט, שימורי טונה של אורטיז בשמן זית, סלמון נורווגי, סרדינים, אנשובי. ניתן להשיג בכל חנות דגים.
  18. בשר אדום מרעה עשב (חי בריא, מרינדו..). ניתן להשיג בקצביות או דרך האינטרנט.
  19. תחליפי בשר: טופו אורגני, טמפה.

מזונות אסורים:

  1. דגנים: חיטה, חיטה מלאה, אורז מלא, שיבולת שועל, כוסמין, שיפון, קמוט, קינואה, כוסמת, שעורה, תירס. מוצרי דגנים: בורגול, קוסקוס, סולת, פסטה, מוצרי תירס כמו פולנטה או טורטיה, פופקורן, לחם, טורטיות, מאפים, דגני בוקר. מה הבעייתיות בדגנים מלאים?  בקליפת הדגן ישנם 3 סוגי כימיקליים שיכולים להוות בעיה. א. פיטאטים- מונעים ספיגת מינרלים בגוף. ב. מעכבי טריפסין- מונעים את פעולת אנזימי העיכול ובכך מונעים את גדילתו והתפתחותו של ה"טורף" או האדם אשר אוכל אותם. ג. לקטינים- מפריעים לתרשורת הבין תאית בגוף בעזרת יצירת חורים במעי והתפתחות מעי דליף בעקבות כך.  הדגנים המכילים את כמות הלקטינים הרבה ביותר הם חיטה, שיפון, שעורה ושיבולת שועל. לעומת זאת, דוחן ודורה הם הדגנים היחידים שאינם מכילים לקטינים. אורז במסתי הודי הוא הזן שמכיל הכי פחות לקטינים והוא זה שמומלץ לצריכה מבין סוגי האורז וכן, חשוב לצרוך בצורתו הלבנה ולא המלאה המכילה את הקליפה והלקטינים בתוכה. אם בכל זאת נפשכם חשקה בדגן כזה או אחר, ניתן להתסיס כדי לפרק את רוב הלקטינים. מחמצת / השמרים המותססים הורסים את הלקטינים וממתנים את השפעתם של אלה הנותרים.
  2. קטניות: קטניות מכילות לקטינים נקודה. עבור צמחונים / טבעונים המתבססים על קטניות יש להפחית לקטינים ממקורות אחרים ולהשתמש בדרכים הכתובות מטה להפחתת כמות הלקטינים בקטניות. מומלץ לצרוך רק לאחר ניקוי של שלושה ימים. סוגי קטניות: אפונה, חומוס, סויה (טופו, אדממה, חלב סויה..), שעועית על כל סוגיה, עדשים על כל גווניהם. ובכל זאת, מה הן הדרכים להורדת כמות הלקטינים בקטניות? א. בישול ארוך. ב. בישול בסיר לחץ, אפילו לכמה דקות מפרק את הלקטינים בכל הדגנים והקטניות מלבד חיטה, שיפון, שיבולת שועל ושעורה (גריסים). ג. התססה / מחמצת שכן השמרים המותססים הורסים את הלקטינים וממתנים את השפעתם.
  3. ירקות ופירות: שעועית ירוקה, נבטי קטניות או דגנים, מלפפונים, זוקיני, קישוא, דלעת, מלון, חציל, עגבניות (או לפחות להוציא את הזרעים מבפנים), פלפלים על סוגיהם (ניתן במידה אדום/צהוב/כתום ואלה שאינם מכילים ירוק כלל, אף לא פס. יש לנקות זרעים היטב), גוג'י ברי. חשוב מאוד להימנע מירקות ממשפחת הסולניים ומירקות בעלי גרעינים / זרעים בפנים. דרך טובה להפחתה משמעותית של לקטינים במזונות אלו הם קילוף והוצאת הזרעים או התססה. כך שאם ממש בא לכם ירק מהרשימה, ניתן לצרוך בצורה המותססת או הקלופה. במידה.
  4. מזונות עמילניים: תפוח אדמה. אם צורכים, ממש מעט ורק כזה שאיננו נבט, איננו בצבע ירוק וללא הקליפה המכילה את כמות הלקטינים הרבה ביותר.
  5. ממתיקים: סוכר, אגבה, ממתיקים מלאכותיים.
  6. אגוזים וזרעים: גרעיני דלעת וחמניה, זרעי צ'יה, קשיו, בוטנים, שקדים בקליפתם שכן בקליפה יש כמות רבה של לקטינים. שקדים ניתן להשרות לילה, לקלף ולאכול מעט ולא כל יום. נתון מעניין: 94% מכלל בני האדם נולדים עם נוגדנים ללקטין המנצא בבוטנים.
  7. שמני זרעים מעובדים: סויה, זרעי ענבים, תירס, בוטנים, חמניות, חריע, קנולה.

לסיכום:
תזונה דלת לקטינים איננה נמנעת לחלוטין מלקטינים. טיפול בעודף לקטינים דורש ליווי, אבחון, ניקוי מותאם ושלבי טיפול שונים.
אורח החיים המערבי מביא איתו מגוון רחב של אתגרים בריאותיים. חלק מאוד רחב מהם מתחיל בבריאות מערכת העיכול שלנו וכמו שכבר למדתם, ללקטינים השפעה רבה על תקינות מערכת העיכול והספיגה שלנו. אין לנו דרך לדעת לאילו לקטינים אתם מגיבים ולאילו לא אלא לנסות, לחקור, ללמוד, לגלות ולרפא בעקבות כך. לקטינים נמצאים בלא מעט מזונות מהצומח אך עם התכנית הסדורה שלנו זה לגמרי אפשרי להתנקות מהם ולהביא לכדי שיקום וריפוי. נסו להיצמד לכל הדגשים ולמזונות המותרים והאסורים של כל שלב עד להטבה ו"קצירת הפירות".

אנחנו כאן לכל שאלה, צוות EBR.

חשוב להדגיש כי כל המידע המוגש אודות הלקטינים לקוח מתוך ניסיון קליני מקצועי של ענבל ליב פרץ ואמיר פרלמן וכן על עבודתו רחבת הידיים של ד"ר סטיבן ר.גאנדרי.
Reference: Steven R. Gundry, The Plant Paradox: The Hidden Dangers in"Healthy" Foods That Cause Disease and Weight Gain. 2017.

*הערה חשובה למען הסר ספק כל המידע המוגש במאמר זה אינו  מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו להנחות הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע המוגש   במאמר הנ"ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.

אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדוכנים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו