אומגה 6

חומצות שומן אומגה 6 הן רכיבי תזונה חיוניים הממלאים תפקיד חיוני בשמירה על הבריאות הכללית. בדומה לחומצות שומן אומגה 3, חומצות שומן אומגה 6 הן שומנים רב בלתי רוויים שהגוף שלנו לא יכול לייצר בעצמו, ולכן אנחנו צריכים לקבל אותם מהתזונה שלנו או מתוספי מזון.

חומצת השומן העיקרית מסוג אומגה 6 נקראת חומצה לינולאית (LA). הוא משמש כאבן בניין לחומצות שומן אחרות מסוג אומגה 6 בגוף, כמו חומצה ארכידונית (AA). חומצות שומן אלו מעורבות בתהליכים פיזיולוגיים שונים והן חיוניות לתפקוד מיטבי.

ניתן למצוא חומצות שומן אומגה 6 במגוון רחב של מקורות מזון, כולל:

שמנים צמחיים: שמני בישול נפוצים כמו שמן חמניות, שמן חריע, שמן תירס, שמן סויה ושמן זרעי כותנה עשירים בחומצות שומן אומגה 6.

אגוזים וזרעים: אגוזים וזרעים רבים, כגון שקדים, אגוזי מלך, פיסטוקים, שומשום וזרעי חמניות, מכילים חומצות שומן אומגה 6.

עופות: עוף והודו הם מקורות לחומצות שומן אומגה 6, בעיקר בשל ההזנה שלהם, הכוללת לרוב דגנים עשירים באומגה 6.

מזונות מעובדים: מזונות מעובדים וארוזים רבים מכילים שמנים צמחיים העשירים בחומצות שומן אומגה 6, כגון חטיפים, מזון מטוגן ומוצרי מאפה.

חומצות שומן מסוג אומגה 6 ממלאות מספר תפקידים חשובים בגוף ומציעות יתרונות בריאותיים פוטנציאליים, כולל:

ייצור אנרגיה: מומרות לתכרובות מפעילות תהליכים תאיים שונים ותומכות בחילוף חומרים.

בריאות העור: חיוניות לשמירה על עור בריא. הן עוזרות ביצירת המחסום של העור, שומרים עליו לחות ומוגן.

תפקוד המוח: הכרחיות להתפתחות ותפקודים תקינים של המוח. הם מעורבים בהעברת אותות בין תאי מוח וממלאים תפקיד בתהליכים קוגניטיביים.

תגובה דלקתית: בעוד חומצות שומן אומגה 6 חשובות לתגובה הדלקתית של הגוף,חשוב לשמור על איזון עם חומצות שומן אומגה 3. חומצות שומן אומגה 6, במיוחד חומצה ארכידונית (AA), הופכות למולקולות פרו-דלקתיות. באיזון נכון עם חומצות שומן אומגה 3, הן תורמות לרמות דלקתיות בריאות הנדרשות לריפוי ולתגובה חיסונית.

הרחבה אומגה 6 
בשביל לגרום לחיות להגיע לחוסרים של חומצות שומן חיוניות כמו אומגה 6 צריך באמת להתאמץ.
בתחילת הדרך כשניסו להביא לעכברי מעבדה דיאטות רגילות "ללא שומן" שכללו שאריות בשר ועמילן, עם שמרים צמח אלפלפאאספספת , העכברים יצאו בריאים לחלוטין.
הבעיות התחילו כאשר כאשר הם בודדו חומרים במעבדה והאכילו את העכברים בדיאטות באמת בלי שומן, הדיאטות שיצרו את הבעיות היו מבוססות על חלבון מבודד חלב וסוכר עם תמציות שמרים ותמציות נטולות שומן מכבד בקלה ונבט חיטה ששימש כויטמינים (רק ללא השומן).

נראה שאפילו הויטמינים שקיבלו מהאוכל לא היו מספיקים כדי לרפא את מחסורי חומצות השומן החיוניות, גם שמן קוקוס לא עזר אך חמאה כן עזרה. שמן כבד קודבקלה כן עזר לחלק קטן מהתסמינים אך לא הכל, שומן חזיר, שמן תירס, שמן פשתן, ושמן זית, כולם הוכיחו את עצמם שכן מרפאים ועוזרים נגד כל התסמינים שנוצרו בעקבות חוסר חומצות השומן (גם בנטילה של כמויות קטנות).

בחוסרים של אומגה 6 בעכברי מעבדה אנחנו יכולים לראות תופעות כמו:
-עור מגורה ואדום, קשקשים ואובדן שיער.
-הזנבות שלהם היו עם דלקת, נפוחים,עם קשקשים ודימום.
-היה להם פגיעה כלייתית והיה להם דם בשתן
-הם שתו המון מים אך לא היה להם כמות שתן תואמת לכמות המים מכיוון שהמים התאדו מהעור שלהם
-הזכרים איבדו עניין במין, הפסיקו לייצר זרע ורמת הטוטסטרון שלהם ירדה
-הנקבות הפסיקו לבייץ, לא הצליחו להיכנס להריון, רמות האסטרוגן והפורגסטרון גם ירדו.
-הנקבות פיתחו אדרנל מוגדל, מה שהגדיל את תגובתם לסטרס
-בלוטות האדרנל של הזכרים התכווצו, מה שגרם להם לא להגיב בכלל ללחץ לעומת האדרנל המוגדל של הנקבות שהגדיל את הורמוני הסטרס.
-העכברים אכלו יותר אוכל אך לא עלו משמעותית במשקל, לאורך זמן הם לא הצליחו לעלות במשקל והמשקל הלך וירד עד שהם כבר לא נשארו בחיים.

חומצה ארכידונית היא החומר שהיה חסר לעכברים.
חומצות שומן, הן אבני הבניין של מולקולות גדולות יותר המרכיבות את השמן והשומן שאנו אוכלים.
בטבע כמעט כל המזונות מכילים חומצות שומן, מזונות המכילים הרבה שומן הם בעלי טעם ומרקם יותר עשיר.

שומן רווי- שומן קשה בטמפרטורת החדר
שומן בלתי רווי – שומן נוזל בטמפ' החדר אך מתקשה בקור
שומן רב בלתי רווי – שומן נוזל (לא מתקשה בקור)

שומנים רב בלתי רווים כמו אומגה 3 ואומגה 6(חומצה ארכידונית), מתחמצנים בקלות ובמהירות, ויטמין E מגן על שומנים מסוג זה מפני נזקים חמצוניים.

אומגה 6 הופכת לחומצה ארכידונית בתהליך בין שלושה שלבים הדורש ויטמין B6 וביוטין.

חומצה ארכידונית מאוחסנת בממברנות התאים שלנו (הקרום השומני העוטף את התא).
בעת הצורך, אנו משחררים אותו מהממברנה, ולאחר מכן מפעילים אותו על ידי המרתו לאחד ממספר תוצרי לוואי אפשריים שונים שכולם מסייעים ב"קבלת החלטות" בתוך התאים האחראיים בין היתר להחלטות של מה נכנס לתאים.

בריאות קיבה, בריאות חיסונית, איזון דלקת, ביטחון עצמי, חרדה וחקר
כעת אנו יודעים שתוצרי הלוואי הללו חומצה ארכידונית משפיעים על ממברנות התאים וממלאים תפקידים שונים:
-שומרים על רירית קיבה חזקה, מניעה של כיבים.
-מלמדים את מערכת החיסון לסבול מזונות, מונעים אלרגיות ואי סבילות למזון.
-יכולים להרחיב כלי דם או לגרום לקרישת הדם.
-יוזמים דלקת, מגנים מפני זיהום ועוזרים להיפטר מדלקת לאחר שהצורך בה חלף.
-במוח, חומצה ארכידונית משמשת לייצור כימיקלים מרגיעים המפחיתים חרדה, מגבירים ביטחון עצמי.

הסכנות של נוגדי דלקת
למרות כל הדברים הטובים שהיא יכולה לעשות, היכולת של חומצה ארכידונית להדליק את "אש הדלקת", כל כך קריטית להגנה שלנו מפני זיהום, פירושה שהיא יכולה גם לגרום לאי נוחות רבה:
-כאבי ראש
-כאבי ווסת
-כמעט כל סוג אחר של כאב
-עקצוץ
-אודם
-נפיחות

זה הוביל לפיתוח של סט של תרופות שמונעות מאיתנו להוציא חומצה ארכידונית ולהשתמש בה.
אלו הן התרופות נוגדות הדלקת הלא סטרואידליות (NSAIDs). הם כוללים אספירין, איבופרופן (מוטרין, אדוויל) ונפרוקסן. מזונות וצמחי מרפא טבעיים רבים מכילים סליצילטים, שהם חומרים דמויי אספירין הפועלים בדומה ל-NSAIDs.
-יש כמה מחקרים על חיות מעבדה המצביעים על כך שאמנם הם מפחיתים את שיא הדלקת, אבל הם מונעים מאיתנו אי פעם להיפתר במלואו של הדלקת, ומשאירים אותנו עם דלקת כרונית, מתמשכת, ברמה נמוכה. דלקת כרונית נחשבת למלאת תפקיד במחלות רבות ושונות.

למרות שאין לנו עדות ישירה לכך, עלינו לחשוד ששימוש מופרז בנוגדי דלקת עלול לתרום גם לקשקשים, בעיות עור, נשירת שיער, אי פוריות, דחף מיני נמוך, תגובת לחץ לא מתפקדת, או כל אחד מהמאפיינים האחרים של מחסור ב-EFA.

אז כמה אנחנו צריכים? ברוב הנסיבות, לא הרבה 
בואו נשקול מה נדרש כדי לתת לחולדות מחסור ב-EFA:
-הרבה סוכר. סוכר מעודד סטרס חמצוני, שגם הורס את PUFA (חומצות שומן רב בלתי רוויות) באופן כללי וגם פוגע בהמרה של חומצה לינולאית לחומצה ארכידונית.
-מצב פעיל של צמיחה, חולדות צעירות שגדלות, חולדות בהריון וחולדות שניזונות מחדש לאחר תקופה ממושכת של רעב, כולם עלולים להפוך לחסרי EFA.
-תזונה חסרה, לדוגמה, העובדה ש-B6 יכול לרפא מחסור ב-EFA מראה שהחולדות לא קיבלו מספיק B6.

עכשיו בואו נחשוב כמה היה צריך, אפילו בהקשר של גידול חולדות שניזונו בכמויות אדירות של סוכר עם סטטוס ויטמין בינוני. באקסטרפולציה ממחקרי החולדות, אדם שאוכל 2000 קלוריות ביום ידרוש גרם אחד של חומצה לינולאית או 133 מיליגרם של חומצה ארכידונית, שזה ממש קצת שומן יחסית למה שבני אדם היום התרגלו לצרוך ביום יום.

היה קשה מאוד להראות מחסור ב-EFA (חומצות שומן חיוניות) בבני אדם, ואין סיבה שאנחנו צריכים יותר עכברי המעבדה. הניסיון היחיד לגרום לחוסר EFA באדם בוגר שבוצע אי פעם היה בשנת 1938 כאשר ביוכימאי התנדב. הוא צרך שלושה ליטר חלב נטול שומן, ליטר גבינת קוטג' שהוכנה ממנו, סוכר, עמילן תפוחי אדמה, מיץ תפוזים וכמה תוספי ויטמינים ומינרלים. במקום לחוות תופעות שליליות, הוא חווה היעדר ניכר של עייפות, איזון של לחץ הדם הגבוה שלו והיעלמות מוחלטת של המיגרנות שסבל מהן מאז ילדותו.

מחסור ב-EFA נצפה אצל תינוקות אנושיים שניזונו בפורמולה העשויה בעיקר מסירופ תירס עם מעט חלב רזה. הם סבלו מצמיחה לקויה, זיהומים מוגברים ומעור קשקשי. הם ריפאו אותו עם חמאה או עם חומצה לינולאית מבודדת, תוך שימוש באותם מינונים שהיו מרפאים את החולדות.

אז בואו נלך עם החישוב המקורי שלנו מהניסויים המפורטים יותר עם חולדות: גרם אחד של חומצה לינולאית או 133 מיליגרם של חומצה ארכידונית לכל 2000 קלוריות.

אפילו 2000 קלוריות של קמח לבן מועשר מכיל יותר משני גרם חומצה לינולאית. ל-2000 קלוריות של תפוחי אדמה יש יותר מגרם אחד. 2000 קלוריות של שמן קוקוס, שמן ה-PUFA הנמוך ביותר בשוק, מספק לפחות 4 גרם של חומצה לינולאית.

שני מזונות עם אפס EFAs: סוכר, ושמנים מוקשים לחלוטין. 
הידרוגנציה היא תהליך הממיר שומנים בלתי רוויים לשומנים רוויים.
הידרוגנציה חלקית הייתה שכיחה יותר מהידרוגנציה מלאה, וזה יוצר גם שומנים רוויים וגם שומני טראנס. בשמנים מוקשים חלקית יש למעשה שפע של חומצה לינולאית, אבל הם נמצאים כעת בהפסקה מאספקת המזון שלנו בגלל ההשפעות הלא בריאות של שומני טראנס. אלו שמנים מוקשים לחלוטין שמבטלים לחלוטין EFAs, ואלה נמצאים בחלק מהמזונות המעובדים.
2000 קלוריות של סוכר, שמן שעבר הידרוגן מלא, או שילוב כלשהו של השניים, לא יספקו אפילו גרם אחד של חומצה לינולאית.

ברור שכל דיאטה המורכבת בעיקר ממזון טבעי ומלא, תספק יותר מגרם אחד של חומצה לינולאית. כמו בדוגמה הקיצוניות של תזונה דלת שומן (קמח, תפוחי אדמה).
הכללת מזונות עתירי שומן כמו כל מוצר מן החי, אגוזים, זרעים, אבוקדו, זיתים תספק מספיק חומצות שומן חיוניות לגוף.

דברים הפוגעים בהמרה של חומצה לינולאית לחומצה ארכידונית.
-יש צורך ביוטין ו-B6 להמרה. (אפשר לקרוא על כך בעמוד של אינדקס הויטמינים)
-סוכר פוגע בהמרה.
-שמנים צמחיים שחוממו מחדש פוגעים בהמרה. התרחק ממאכלים המטוגנים בשמן עמוק!
-אינסולין מגביר את ההמרה. לחולי סוכרת אין מספיק (סוג 1) או שהם עומדים (סוג 2).
-מחסור בסידן
-מחסור באבץ
-לחלק מהאנשים יש המרה לקויה בגלל גנטיקה..