יוד | Iodine

יוד | Iodine

אצות, סרדינים, חלמון ביצה, שום, שומשום, סויה, תרד, פטריות, אננס, אגסים, ארטישוק, פירות הדר ואספרגוס.
מידע ותפקידים:

יוד הוא מינרל קורט חיוני הנדרש על ידי הגוף לסינתזה של הורמוני בלוטת התריס. הוא ממלא תפקיד מכריע בשמירה על תפקוד תקין של בלוטת התריס, החיוני לגדילה, חילוף חומרים והתפתחות כללית.
התפקיד העיקרי של יוד הוא בייצור הורמוני בלוטת התריס, תירוקסין (T4) וטריודוטירונין (T3). הורמונים אלו אחראים על ויסות חילוף החומרים, טמפרטורת הגוף, קצב הלב, הגדילה וההתפתחות. יוד מעורב גם בהתפתחות ותפקוד מערכת העצבים והוא חשוב במיוחד במהלך ההריון להתפתחות המוח של העובר.

ספיגה:
יוד נספג במערכת העיכול ונקלט במהירות בבלוטת התריס. הוא מתקבל בעיקר דרך התזונה בצורה של יודיד, אשר הופך ליוד בתוך הגוף.

גורמים לחוסר:
מחסור ביוד יכול להתרחש באזורים שבהם האדמה והמים דלים ביוד, מה שמוביל לתכולת יוד לא מספקת במזון. גורמים התורמים למחסור ביוד כוללים מגורים באזורים רחוקים מהחוף, בהם מאכלי ים העשירים ביוד פחות נגישים, צריכת תזונה דלה במזונות עשירים ביוד והסתמכות על מקורות מזון חסרי יוד. צריכה לא מספקת של יוד במהלך ההריון וההנקה יכולה גם היא לתרום למחסור.

תסמיני מחסור:
מחסור ביוד עלול לגרום לבעיות בריאותיות שונות, הידועות ביחד בשם הפרעות מחסור ביוד (IDD-iodine deficiency disorders). התסמינים וההשלכות של IDD יכולים לכלול:

זפק: הגדלה של בלוטת התריס בניסיון לייצר יותר הורמוני בלוטת התריס.

תת פעילות של בלוטת התריס: ייצור לא מספיק של הורמוני בלוטת התריס, מה שמוביל לתסמינים כמו עייפות, עלייה במשקל, אי סבילות לקור, עצירות ופגיעה בגדילה והתפתחות.

ליקויים שכליים והתפתחותיים: מחסור חמור ביוד במהלך ההיריון והילדות המוקדמת עלול לגרום לפיגור שכלי, פגיעה בתפקוד קוגניטיבי ועיכובים התפתחותיים אצל ילדים.

סיכון מוגבר לסיבוכי הריון: מחסור ביוד בנשים הרות עלול להוביל לסיבוכים כמו לידה מת, הפלה, לידה מוקדמת ופגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד.

מקורות אוכל:אצות, סרדינים, חלמון ביצה, שום, שומשום, סויה, תרד, פטריות, אננס, אגסים, ארטישוק, פירות הדר ואספרגוס.

יוד הרחבה 
חוסר אנרגיה, נשירת שיער, נפיחות בעיניים, חוסר תפקוד מנטלי,כולסטרול גבוה או חוסר ליבידו?
אי סדירות וסת בנשים?
יכול להיות שזה קשור לחוסרים של יוד

למה אנחנו צריכים יוד? 
הדבר העיקרי  שיוד עושה זה ליצור הורמוני תריס.
הורמוני התריס קובעים כמה אנרגיה אנחנו מוציאים שזה משפיע ישירות על כמה אנרגטיים אנחנו מרגישים.
חוסר בהורמוני תריס זה מצב הנקרא היפותירואידיזם (תת פעילות בלוטת התריס).

חוסרים של יוד 
היפותירואידיזם , לא נראה אותו הדבר אצל כל האנשים:
-עייפות
-בעיות זיכרון, בלבול, חוסר ריכוז
-נשירת שיער מהראש , ריסים
-נפיחות בפנים ומתחת לעיניים
-תחושות קור, בכפות ידיים ורגליים במיוחד
-עצירויות, גזים ונפיחות בבטן
-קושי בעיכול מזון שומני
-כאב, רגישות, נקשות של השרירים
-דיכאון, בעיות במצב הרוח
-כולסטרול גבוהה
-וסתות כבדות עם הרבה דימום
-כאב בחזה
-קצב לב איטי
-יותר פגיעות מול זיהומים
-גויטרזפק (נפיחות גדולה בצוואר בגלל בלוטת התריס נפוחה)

היפותירואידיזם במיוחד מסוכן בשנות ההריון ובשנים הראשונות של האדם מכיוון שזה יכול לפגוע בהתפתחות ולעשות נזק תמידי.
מכיוון שהורמון התריס נחוץ לתאי מוח הנקראים נוירונים, אפילו תת פעילות קלה של בלוטת התריס גורמת לירידה עלולה לכל החיים ב-IQ.
במצב חמור, תת פעילות מוקדמת של בלוטת התריס מובילה ל"קרטיניזם"(תת-תריסיות מולדת), הכוללת פיגור שכלי, גדילה לקויה, איחור בהבשלה מינית, חירשות, אילמות ונוקשות.

תסמונת השד הפיברוציסטי ואפקט אנטימיקרוביאלי
יוד מסייע בטיפול במחלת שד פיברוציסטית, מצב של גושים לא סרטניים ואי נוחות בשדיים. הורמון בלוטת התריס גם נראה מועיל, אבל היוד עצמו עשוי להיות נחוץ כדי לשמור על רקמת השד רכה וחלקה.
יוד משמש כחומר חיטוי לטיפול בפצעים, והוא עשוי לפעול באותו אופן בגופנו, רמות גבוהות במחזור הדם מגן עלינו מפני פטוגנים.

כמה יוד אנחנו צריכים?
לפי הRDA 
150 מיקרוגרם יומי עבור נשים וגברים
220 מיקרוגרם יומי עבור נשים בהריון
290 מיקרוגרם יומי בהנקה

ילדים
עד גיל 6 חודשים- 100 מיקרוגרם יומי
מגיל 6 חודשים עד 12 חודשים- 130 מיקרוגרם יומי
גיל 1-8 שנים -90 מיקרוגרם יומי
9-13 שנים 120 מיקרוגרם יומי
מתבגרים בגילאי 14-18 150 מיקרוגרם יומי כמו מבוגרים

יוד באוכל !
המזונות העשירים ביותר ביוד הם כמובן המזונות המגיעים אלינו מהים, עם רמות הרבה יותר גבוהות במוצרים כמו אצות מאשר דגים ורכיכות ויצורים אחרים. בנוסף יש מוצרים מועשרים ביוד כמו מלח לדוגמה
הדרך הכי יעילה לקבל יוד מהתזונה זה צריכה של אצות.

מה מפריע לספיגה של יוד 
מזונות "גויטרוגנים" – סויה, דוחן(מזן פנינה), ירקות מצליבים :ברוקולי,כרוב ניצנים, כרובית, מנגולד,קייל, קולרבי, חרדל, לפת, בוק צ'וי, אורוגולה, צנון, חזרת, וואסבי, גרגר נחלים, מאקה.
טפיוקהיוקה, שעועית לימה, נבטי סורגוםדורה, פשתן. זרעי תפוחים ואגסים, פירות וזרעים של דובדבנים שחורים, דובדבנים, שקדים, שזיפים אפרסקים ומשמשים (שזה אותה משפחה של עצים)

בנוסף- פלוריד, כלור, וברום הם מינרלים שמפריעים לתפקוד היוד.

הרגלים "בריאים" הפוגעים בצריכת היוד
-דיאטה דלת מלח , לא לצרוך מלח מועשר ביוד
-לקיחת תוספים של מוצרים הקשורים לירקות מצליבים כמו "Sulforophane" .
-צריכה רבה של מיצים העשויים מעלים מצליבים כמו קייל