סבון טבעי למה זה כל כך חשוב?
סבון הנו מוצר היגיינה אישית הכי בסיסי המצוי בכל בית. אך ישנם הבדלים מהותיים בין סבון טבעי המיוצר בשיטות מסורתיות מחומרים טבעיים בלבד. מול סבון תעשייתי סטנדרטי. סבון טבעי הוא נקי מכימיקלים סינתטיים, ניחוחות מלאכותיים וחומרים אחרים הנפוצים בסבונים מסחריים. במאמר זה נסביר מה ההבדל בין סבון טבעי לסבון תעשייתי ואיך הקפדה על מוצרי היגיינה טבעיים איכותיים תורמת לבריאותנו.
תהליך הכנת סבון טבעי כרוך בתגובה כימית הנקראת ספוניפיקציה(saponification). …….הסבר קצר על התהליך………
הרכיבים של סבון טבעי הם שילוב של שמנים טבעיים ותמיסה אלקלית(ph בסיסי) לדוגמה מים עם נתרן הידרוקסידי.
השמנים יכולים לכלול על בסיס צמחי כמו שמן זית, שמן קוקוס, שמן דקלים, חמאת שיאה ועוד.
חלק מהסבונים הטבעיים משלבים גם תוספים כמו עשבי תיבול, צמחי מרפא, שמנים אתריים או חומרי צבע טבעיים ליתרונות ואסתטיקה נוספים, סבון טבעי יכול להגיע במגוון ריחות, בהתאם לשמנים האתריים או תערובות הריח הטבעיות המשמשות.
סבון טבעי מציע חווית רחצה בריאה יותר וידידותית יותר לעור, מה שהופך אותו לבחירה מועדפת עבור הרבה אנשים בעלי אוריינטציה בריאותית גבוהה המעדיפים מוצרים עם ערכים של קיימות ופשטות. כיום אנו עדים לתופעה הולכת ומתרחבת של צרכנים בעלי תודעה בריאותית מחפשים מוצרים לטיפוח העור והיגיינה אישית ההולכים יד ביד עם שמירה על הטבע והסביבה. האמת היא שזאת הברירה הטבעית והנכונה. כל מה שחסר על מנת לראות עליה בהיצע של מוצרי היגיינה אישית טבעיים ואיכותיים זה מודעות גוברת בקרב הציבור.

רוב מוצרי הסבון אשר נמצאים בפארמים ובסופרים נקראים: "אל סבון" או "תחליב רחצה" "ג'ל רחצה" , למרות השמות המפתים בפועל מוצרים אלו עשויים ממרכיבים באיכות נמוכה ובהחלט עלולים להזיק.
ההרכב המדויק יכול להשתנות בהתאם ליצרן ולשיטות העבודה שלו. להלן כמה חומרים שלצערנו מאוד פופולריים בתעשיית ההיגיינה האישית אך בפועל הם תוצרים כימיים המזיקים לבריאותנו: פרבנים, פתלטים, סולפטים וניחוחות מלאכותיים. כל אלו ועוד רשימה ארוכה של חומרים שתמצאו באותיות הקטנות על האריזה, כולם כימיקלים סינתטיים הנמצאים בדרך כלל בסבונים תעשייתיים. בואו נכיר את היותר שכיחים שביניהם.
-פרבנים (Parabens)
פרבנים הם חומרים משמרים סינתטיים המשמשים במוצרי טיפוח רבים, כולל סבונים, כדי להאריך את חיי המדף שלהם ולמנוע צמיחת חיידקים ועובש. הפרבנים הנפוצים כוללים מתילפרבן, אתילפרבן, פרופילפרבן ובוטילפרבן. עם זאת, פרבנים היו נושא לדאגה בשל הפוטנציאל שלהם לחקות אסטרוגן בגוף. כמה מחקרים העלו כי פרבנים עלולים לשבש את האיזון ההורמונלי והתגלו ברקמות אנושיות, מה שמעלה שאלות לגבי בטיחותם לטווח ארוך. כתוצאה מכך, צרכנים רבים מעדיפים מוצרים נטולי פראבנים כדי להפחית את חשיפתם לכימיקלים אלו.
-פתלטים (phthalates)
פתלטים הם קבוצה של כימיקלים המשמשים לשיפור הגמישות והעמידות של הפלסטיק, זה בעצם האריזה המכילה את מוצר הרחצה. הם נמצאים גם במוצרי טיפוח שונים, סבונים נוזליים, קרמים לגוף ובעצם כל מוצר הנמצא באריזת פלסטיק מכיל פתלטים. פתלטים יכולים להיספג דרך העור, וישנן עדויות המצביעות על כך שסוגים מסוימים של פתלטים עלולים להפריע למערכת האנדוקרינית ולהשפיע על ויסות ההורמונים. מחקרים קשרו פתלטים לבעיות בריאות פוטנציאליות, כגון רעילות התפתחותית ורבייה.
-סולפטים (sulfates)
סולפטים, במיוחד סודיום לאוריל סולפט (SLS) ונתרן לאורת סולפט (SLES), הם חומרים פעילי שטח, שזה במילים פשוטות חומר הניקוי עצמו, בשימוש נפוץ בסבון ומוצרי ניקוי אחרים ליצירת קצף ולהסרת לכלוך ושמן. עם זאת, הם יכולים להיות חזקים מידי עבור העור ולהסיר שמנים טבעיים, מה שיוביל ליובש וגירוי. אנשים מסוימים עשויים להיות רגישים במיוחד לסולפטים, לחוות אדמומיות, גירוד או התקלפות לאחר שימוש במוצרים המכילים אותם.
-ניחוחות מלאכותיים (synthetic fragrances)
ניחוחות מלאכותיים הם תרכובות כימיות המשמשות להענקת ריח נעים למוצרים. בהרבה מוצרי רחצה הניחוחות הללו עשויים להיות סינתטיים ולא נגזרו ממקורות טבעיים. ניחוחות מלאכותיים יכולים לגרום לגירוי בעור, לעורר אלרגיות, ואף עלולים להוביל לבעיות נשימה אצל אנשים מסוימים. יתרה מכך, היצרנים אינם נדרשים לחשוף את המרכיבים הספציפיים המשמשים בתכשירי הריח שלהם, מה שמקשה על הצרכנים לדעת למה הם נחשפים.
סבון טבעי מול סבון סטנדרטי דוגמה לתווית של מוצרים:
-אפשר לראות איך בסבונים הטבעיים רשימת הרכיבים יחסית קצרה פשוטה ומלאה בחומרים די מוכרים אם זה שמן קוקוס מיצוי צמחים וצמחי מרפא.
-לעומת רשימת הרכיבים במוצרים הלא טבעיים, את רובם בכלל קשה לנו לזהות או להבין מה זה מכיל. בעיקרון סבונים ומוצרי רחצה תעשייתיים, זה לא באמת "סבון" אלא מיקס של חומרי ריח, חומרי ניקוי וחומרים משמרים.. גם אם ניתן לראות לפעמים בסבונים האלה חומרים טבעיים הם באחוז מאוד קטן ולא כל כך מורגשים ליד כל הכימיקלים האגרסיביים.
האם סבון טבעי מייבש?
חשוב להבין כמה דברים על חומצות שומן:
-כל שמן הקיים בעולם שלנו מורכב מחומצות שומן (בדיוק כמו חומצות אמינו המרכיבות את החלבון), אם זה שמן מזרעים ואגוזים או אם זה שומן מהחי, שומן כפי שאנו מכירים אותו עשוי משילוב של חומצות שומן שונות לדוגמה, בשמן פשתן או זרעי צ'יה, בהרכב שומנים יש אחוז גבוהה של חומצה אלפה לינולנית שהיא במקביל חומצת שומן רב בלתי רוויה .
ניתן לקרוא עוד מידע על חומצות שומן באינדקס חומצות שומן
רובנו מכירים את המושגים שומן רווי(Saturated), שומן חד בלתי רווי(Monounsaturated), שומן רב בלתי רווי (Polyunsaturated), בתוך כל קטגוריה כזאת יש המון חומצות שומן מסוגים שונים כמו חומצה אולאית, חומצה מיריסטית, חומצה לאורית, חומצה אולאית (אומגה 9), חומצה לינולאית (אומגה 6) וחומצה אלפה לינולנית (אחוז קטן ממנה מומר לאומגה 3 בגוף) ועוד הרבה חומצות שומן מסוגים שונים.
-לכל חומצת שומן יש את ה"אופי" שלה בתהליך של יצירת הסבון הטבעי
יותר נכון להגיד שכל חומצות השומן משפיעות בצורות שונות על תוצאת הסבון.
דוגמה קצרה: אם יש סבון העשוי משמן קוקוס בלבד, זה יהיה סבון מאוד מאוד מייבש כי התכונות של החומצות השומן בקוקוס נותנות אפקט של ניקוי , לכן אם בהרכב הסבון יש עד 40% שמן קוקוס מתוך הרכב השמנים זה יהיה סבון נעים שמתאים לגוף שלנו, אבל אם הסבון שציינתי קודם העשוי מ100% שמן קוקוס מסך השמנים, הוא יהיה מאוד מייבש בגלל שהוא נותר אפקט ניקוי מאוד חזק, זה כמובן פחות כיף לניקוי הגוף שלנו.
אך גם לסבון כזה יש המון שימושים, סבון כמו שציינתי קודם יכול להיות סבון כלים מעולה, סבון כביסה ,חומר מוצא למוצרי ניקויי טבעיים.. ולמה שנרצה בכלל להשמש בסבון כזה לשטיפת כלים? כי סבון אמיתי לא פוגע בכדור הארץ ובאוכלוסיות חיידקים באדמה, אפשר לשפוך מי סבון כאלה יש לגינה בלי להרוג את כל הגינה, ולרוב זה מגיע ללא אריזה או אם כן אז כבר אריזה אקולוגית.
בחזרה לנושא של השמן על העור(סבום), והאם יש כזה דבר "הגיינת יתר" ?
מרכיב כל כך חשוב, בעל תפקידים רבים השומרים על בריאות העור שלנו, סבום זה חומר שמן ושעוותי המיוצר על ידי בלוטות החלב, שהן בלוטות קטנות הממוקמות בשכבת הדרמיס של העור. בלוטות אלו נמצאות בכל הגוף, אך הן מרוכזות ביותר באזורים כמו הפנים, הקרקפת, הגב העליון והחזה.
בכללי עור הנחשב "עור יבש" זה עור שמייצר פחות סבום ו"עור שמן" זה עור שמייצר יותר סבום – העור שלנו מאוד מושפע מהבריאות הכללית ומהתזונה שלנו ולא רק מ"סוג העור".
התפקידים של הסבום:
הגנה מפני השמש: הוא יוצר שכבה דקה על העור, חוסם כמה קרני UV ומפחית את הסיכון לכוויות שמש ונזקים.
קרם לחות טבעי: סבום שומר על העור לח, אלסטי ומונע יובש וקילוף.
ריכוך העור והשיער: זה הופך את העור לרך וחלק, מפחית חיכוך וגירוי. מצפה ומגן על השיער, שומר עליו מבריק ומונע שבירות.
תכונות אנטי-מיקרוביאליות: סבום מכיל חומרים המגנים על העור מפני מיקרואורגניזמים מזיקים, ומפחיתים את הסיכון לזיהומים.
היווצרות מעטפת חומצה: היא תורמת למעטפת החומצה של העור, מחסום מגן השומר על איזון ה-pH והגנה מפני חומרים מגרים ומזהמים.
בעוד שהסבום מועיל וחשוב, ייצור מוגזם עלול להוביל לעור שמן ואקנה פוטנציאלי, בעוד ייצור לא מספיק עלול לגרום לעור יבש. טיפוח עור נכון, ניקוי קבוע, מוצרים שאינם קומדוגניים ותזונה מאוזנת עוזרים לשמור על עור בריא ולחות היטב.
בעוד שניקיון ושמירה על נוהלי היגיינה טובה אכן חיוניים לשמירת הבריאות ואפילו מהווים צעד חשוב למניעת התפשטות מחלות, יש מושג המכונה "השערת ההיגיינה" מה זה אומר? הלכה למעשההמשמעות היא ניקיון יתר. תשאלו מה הבעיה בעצם? אז האמת היא שלניקיון יתר בהחלט עלולות להיות השלכות שליליות גם על המערכת החיסונית שלנו וגם על בריאותנו הכללית. התיאוריה מאחורי השערת ההיגיינה היא שבהעדר חשיפה מספקת לחיידקים, וירוסים ומיקרואורגניזמים אחרים בתקופת הילדות המוקדמת עלולה להוביל לסיכון מוגבר לפתח קשת של בעיות הפוגעות באיכות החיים ובבריאותנו כגון: אלרגיות, אסטמה, מחלות אוטואימוניות ועוד. תסמינים אלו יופיעו בשלב מאוחר יותר בחיים. תופעה זו מוסברת בכך שמערכת החיסון שלנו זקוקה לחשיפה למגוון חיידקים על מנת להתפתח ולתפקד כראוי. אם נהיה סטריליים מדי ומוגנים מידי מפני החיידקים הללו, המערכת החיסונית שלנו עלולה להיות פחות טולרנטית קרי, נוטה להגיב תגובה מופרזת בבואה במגע עם חומרים שאנם באמת מזיקים ומצדיקים את עוצמת התגובה. התגובה יכולה להופיע כגירוי על פני העור, תגובה אלרגנית עם תסמינים כגון עיניים דומעות ואף דולף, ובקרב אנשים מסויימים זה יוביל לאבחנה קלינית של אסטמה.
סיכום
אז כן בהחלט כדאי להשתמש בסבון טבעי בלבד, אך ככל שאינכם עובדים בעבודה מאוד מלכלכת או באים במגע עם חומרים בעייתיים אין שום סיבה לסבן את כל אורך הגוף שלנו כל יום, למעשה יהיה בריא הרבה יותר לסבן איזורים ספציפיים בהם יש ריכוז גבוהה של בלוטות לימפה, באזורים אלה הגוף מפריש יותר ריח לכן אזור בית השחי והמפשעה דורשים יותר רענון ונכון לסבן אותם בכל מקלחת. בעוד שאת שאר הגוף מספיק לשטוף במים בלבד ומידי כמה ימים לסבן ולשטוף את הגוף כולו. כך נשמור על ניקיון גוף, ריח נעים ונימנע מהיגיינת יתר שכפי שלמדנו אינה מייטיבה עם בריאותנו.