חיפוש

טפילי מעיים אורחים בלתי קרויים המשפיעים באופן דרמטי על בריאותנו

טפילי מעיים מסוגים שונים יודעים לשגשג בגוף האדם והם עושים זאת על חשבונו של הגוף המארח. במקרים מסויימים הפגיעה היא באיכות חיינו בלבד, אך ישנם גם מקרים בהם הם מהווים איום של ממש ומכשירים את הקרקע להתפתחות של אתגרי בריאות מסכני חיים. במאמר זה נכיר כמה מהנפוצים שבהם, נלמד מה הם הסימפטומים המעידים על נוכחות הטפילים ומהו הטיפול המוצע ברפואה המסורתית וברפואה הקונבנציונלית.

אז מה זה טפילי מעיים ?

בהגדרה כללית טפיל או פרזיט זהו יצור שחי בתוך או על יצור אחר ואף אנו בני האדם משמשים להם כפונדקאי. טפילי מעיים שוכנים במערכת העיכול של האדם וניזונים מהמזון או מהדם ולפעמים מדופן המעי עצמו. ישנם טפילים שחיים בסימביוזה עם האדם ואינם גורמים לנזק וישנם טפילים אשר פוגעים במארח ועלולים לגרום למחלות שונות ביניהן דלקות במערכת העיכול, דלקות מפרקים, בעיות קשב וריכוז, עצבנות, הזעת לילה, הרטבת לילה אצל ילדים, תת תזונה ועוד.

נוכחותם של טפילי מעיים עלולה לגרום לדיסביוזיס במיקרוביום. מושג זה משמעו חוסר איזון של המערכת האקולוגית הפנימית הבא לידי ביטוי בשינוי דמוגרפי לרעה, קרי שגשוג יתר של הטפילים מול ירידה באוכלוסיית הבקטריות הידידותיות, דבר שגורם להחלשות מערכת החיסון ובמקרים רבים סולל את הדרך למחלות חמורות יותר. אמנם קיימים אלפי סוגים של טפילי מעיים, אך מפאת קוצר היריעה נדון כאן רק בכמה מהשכיחים שבהם:

קנדידה

אמנם קיימים כ- 150 זני קנדידה אך הנפוצה שבהם היא הקנדידה אלבקניס. זוהי פיטריית שמר הנמצאת באופן טבעי בגוף האדם, בעיקר במעי הגס, אך ניתן למצא אותה בכמויות קטנות יותר גם על העור, הפה, הגרון וכן אצל נשים בנרתיק. כשהקנדידה גדלה היא חודרת לגוף דרך דפנות המעי ויכולה לפלוש למקומות שונים בגוף. שגשוג יתר של קנדידה נקרא קנדידזיס והוא יתרחש כאשר אוכלוסיית המיקרובים הידידותיים, אשר שוכנים במעי, תיפגע מצריכה של אנטיביוטיקה, אכילה מרובה של פחמימות, עקה (סטרס), חוסר איזון הורמונלי. תסמינים אופיינים: נפיחות, גזים, עייפות, חרדה, דיכאון, דלקת בנרתיק, בעיות זיכרון, פטריות בעור, גרד וצריבה, בעיות במחזור, PMS, חוסר איזון הורמונלי, עצירות, שלשול, כאבי בטן, אלרגיות למזונות, השתוקקות למזונות מתוקים ועוד.

הליקובקטור פילורי

זה הטפיל הנפוץ ביותר בעולם 40-50% מאוכלוסיית העולם נושאת את החיידק, 90% מהאוכלוסייה משמשת לו כמארחים, אך לא אצל כולם יהיו תסמינים. הוא חודר לגוף בקלות. דרך ההעברה השכיחה ביותר היא מפה לפה, ע"י שימוש בכלים משותפים או בנשיקה פה אל פה או ממגע עם צואה או פי הטבעת. טפיל זה מצליח לשרוד חומציות הקיבה. כאשר הוא נצמד לרירית הקיבה, נוצרת דלקת מסביב לו. הדלקת גורמת לפגיעה ברירית ולאורך זמן לכיבי קיבה, דבר שעלול להתפתח לסרטן בקיבה. תסמינים אופיינים: צרבות, בעיות עיכול, גזים, כאבי בטן ואי נוחות ברום הבטן, חסר של אבץ, ברזל ו – B12 אשר עלולים לגרום לאנמיה וחולשה.

טפילי מעיים

טפילים חד תאיים:

תולעי מעיים:

מהם התסמינים המעידים על נוכחות טפילים?

תסמינים אמנם משתנים מטפיל לטפיל, אך רכזנו עבורכם רשימה שתסייע לכם לזהות באופן ראשוני האם כדאי לבדוק לעומק או אפילו לעשות טיפול טבעי מונע ולבחון האם תסמינים אלה חלפו או פחתו. בחנו את עצמכם דרך הרשימה בכדי לבחון האם הנכם סובלים מאחד או יותר מהסימפטומים הבאים:

במידה ומצאתם כי אתם סובלים מאחד מהתסמינים או יותר יש מקום לנסות לאבחן האם יש דברים בגו, במידה ומצאתם שאתם סובלים מכמה מהתסמינים כנראה שהתשובה היא שיש צורך בטיפול. שכיחותם של טפילי מעי כה רבה שאין זה מופרך כלל לעשות טיפול תחזוקתי שנתי או חצי שנתי בעיקר למי שנמצא במגע עם ילדים.

מהן הדרכים לאבחנה ?

מהו הטיפול הקונבנציונאלי המקובל ?

וורמוקס – Vermox התרופה השכיחה לטיפול בתולעי מעיים. נוטלים מנה אחת – לפי המלצת הרופא ולאחר כשבוע נוטלים מנה נוספת. הסיבה לכך היא ביצים ותולעים צעירות פחות רגישות לוורמוקס. תופעות לוואי כגון שלשול, כאבי בטן, חום, פריחה וגרד.

פלאג'יל – Flagyl אנטיביוטיקה רחבת טווח לטפילים חד תאיים. לפלאג'יל תופעות לוואי רבות כגון בחילה, חוסר תיאבון, כאבי בטן, טעם מתכתי, יובש בפה ולעיתים כאבי ראש, סחרחורת ועקצוצים.

קלוטרימאזול- Clotrimazole התרופה השכיחה ביותר לטיפול בפטריות שמר. מוכרת בשם אגיסטן. מגיעה כקרם, תמיסה או תרסיס לשימוש חיצוני או טבליות, פתליות, נרות לשימוש פנימי.

טיפול בהליקובקטור פילורי: הטיפול בחיידק כולל נטילה של  2-3 סוגי אנטיביוטיקה  יחד עם סותר חומצה. אומפרדקס או לוסק. תופעות הלוואי לטיפול: בעיות במערכת העיכול – שלשולים, בחילות, כאבי בטן, עצירות, גזים, איבוד תאבון, טעם רע ויובש בפה, כאבי ראש, עייפות וחולשה כללית, חולשה בגפיים, נפיחות בקרסוליים, שתן כהה, הפרעות שינה, גרד ופריחה.

מה יש לרפואה המסורתית להציע?

הטיפול בטפילי מעיים ע״י צמחי מרפא קיים בכל רפואה מסורתית, סינית, הודית, שמאנית ומערבית ונפוץ עד היום הזה. פורמולה מותאמת של צמחי מרפא מהווה טיפול יעיל ביותר לטפילי מעיים, אך יש להתאימה לכל אדם ולבחון כל מקרה לגופו. לצורך העניין הטיפול בקנדידה יהיה שונה מהטיפול בתולעי מעיים או מהטיפול בהליקובקטור פילורי.

ד״ר חולדה רגר קלארק רואה את טפילי המעיים כאחד הגורמים מחוללי המחלות העיקריים ובספרה היא ממליצה על טיפול כללי המתאים לקשת רחבה של תולעי מעיים וטפילים נוספים באמצעות שלשה צמחים עיקריים: אגוז שחור, ארטימיסיה וסיזיגיום, פורמולה זו ששודרגה ואוזנה עם צמחים נוספים אכן מהווה בסיס גם לפורמולה בה אנו משתמשים כיום.

לטיפול בקנדידה באמצעות פו ד׳ארקו יש סיפורי הצלחה רבים מאז הרופאים השמאנים ביערות הגשם ועד היום. הוא משמש כצמח אנטי פונגלי, אנטי בקטריאלי עוצמתי גם כרכיב בודד. singl agent. לקריאת מאמר מורחב על עץ מופלא זה לחץ כאן.

הליקובקטור פילורי הנו טפיל עיקש והטיפול בו במקרים רבים אינו מסתיים באמת אלא מתוחזק תקופתית. צמחים רבים מסייעים בתחזוקה זו כגון: שום, שמן אורגנו, קיוס מסטיקה ופטריית ההיריסיום. לקריאה על מיקרו ניסוי שעשינו בקליניקה עם ההיריסיום בלבד לחץ כאן.

להלן כמה תרופות סבתא מבוססות מזון בהן אפשרי להשתמש בעיקר לצורך מניעה:

המלצות נוספות

המאמר מוגש מאת:
אמיר פרלמן מנכ״ל אי.בי.אר מומחה לרפואה תזונתית, צמחי ופטריות מרפא.

הערה חשובה

למען הסר ספק כל המידע המוגש במאמר זה אינו  מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי. אין במידע המוגש במאמר תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.
אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדוכנים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו 

מקורות לקריאה נוספת  ממחקרים רלוונטיים :

אגוז שחור:

Clark A. Jurgens T. and Hufford C. Antimicrobial activity of Juglone. Phytotherapy Research, 4: 11-14, 1990

Kale, A.A. et al. (2011) In vitro anthelmintic activity of stem bark of Juglans regia LJ Chem. Pharm. 302-298(2)3

Rodrigues, L. et al. (2010) Antifungal activity in Juglans nigra green husks. Planta Med. 444-76.

ארטימיסיה:

Khan S, Afshan K, Mirza B, Miller JE, Manan A, Irum S, Rizvi SS, Qayyum M. Anthelmintic properties of extracts from Artemisia plants against nematodes. Trop Biomed. 2015 Jun;32(2):257-68

Krishna S, Bustamante L, Haynes RK, Staines HM. Artemisinins: their growing importance in medicine. Trends Pharmacol Sci. 2008 Oct;29(10):520-7. doi: 10.1016/j.tips.2008.07.004. Epub 2008 Aug 25

שום:

Goncagul G, Ayaz E. Antimicrobial effect of garlic (Allium sativum). Recent Pat Antiinfect Drug Discov. 2010 Jan;5(1):91-3.

גרעיני דלעת:

Díaz Obregón D, Lloja Lozano L, Carbajal Zúñiga V. [Preclinical studies of cucurbita maxima (pumpkin seeds) a traditional intestinal antiparasitic in rural  urban areas]. Rev Gastroenterol Peru. 2004 Oct-Dec;24(4):323-7.

אורגנו:

Force M, Sparks WS, Ronzio RA. Inhibition of enteric parasites by emulsified oil of oregano

Bahmani M, Rafieian-Kopaei M, Hassanzadazar H, Saki K, Karamati SA, Delfan B. A review on most important herbal and synthetic antihelmintic drugs. Asian Pac J Trop Med. 2014 Sep;7S1:S29-33. doi: 10.1016/S1995-7645(14)60200-5

מקורות לקריאה נוספת מתוך ספרי בריאות :

  1. ספרה של ד"ר חולדה רגר קלארק the cure for all diseases מביא תיאורי מקרה רבים ויש בו פרוטוקול בו נעשה שימוש בצמחי מרפא לצורך ניקוי הגוף מטפילים.
  2. ספרו של אנדריאס מורץ הבריאות בידיים שלך – מתאר את הגורמים לחלולי ומתצאו בו סיכום קצר וקל להבנה על כמה מהצמחים המוזכרים במאמר זה.
  3. ספרו של קנט ג'ונס pau dwarco immune power from the rain forest מביא מידע רב אודות צמח הפו ד'ארקו (טבבויה) והשימוש בו ברפואה השמאנית.
  4. ספרו של א.ס נאידו natural food antimicrobial system מגיש בחינה רחבת זווית של נוטריאנטים המצויים במזונות ופעילותם להגנה ושמירת האיזון.