חוסרים תזונתיים איך תדעו אם אתם סובלים מהם?

במאמר זה נדון בסימפטומים ובעיות בריאות שהן פועל יוצא של חוסרים תזונתיים, קרי מחסור באחד או יותר מאבני הבניין החיוניות לאדם לצורך תחזוקה של בריאות מיטבית.

חוסרים תזונתיים מתרחשים כאשר הגוף אינו מקבל מספיק נוטריאנטים (חומרי הזנה) חיוניים, כגון: ויטמינים, מינרלים ויסודות קורט ההכרחיים לתפקודו התקין.

ויטמינים ומינרלים חיוניים לתפקוד תקין של גופנו ובלעדיהם אנזימים רבים האחראים לזירוז תהליכים כימיים בגופנו אינם יכולים לפעול באופן מיטבי. ככלל כל תפקודי הגוף זקוקים לאספקה תקינה של מכלול רכיבי התזונה ההכרחית לקיום בריאות תקינה.

תת תזונה על בטן מלאה, איך זה קורה?

תופעה זו של חוסרים בויטמינים ומינרלים וגם חוסרים תזונתיים מכונה כיום “הרעב הנסתר” (hidden hunger) והיא אחד מאתגרי הבריאות העולמיים הגדולים של המאה ה-21.

מדוע? מפני שבחברות השפע המאפיינות ארצות מפותחות וישראל ביניהן, התזונה אמנם עשירה מאוד בקלוריות, אך במקרים רבים דלה בנוטריאנטים.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), תופעה זו של חוסרים תזונתיים היא נחלתם של לא פחות משני מיליארד בני אדם ברחבי העולם!

כאשר ויטמינים מקבוצת ויטמיני B, ויטמין A, ויטמין C, ויטמין D, ויטמין E, סידן, יוד, ברזל, אבץ ומגנזיום, הינם החוסרים הנוטריאנטים הנפוצים בקרב אחוז ניכר מהאוכלוסיה.

תת-תזונה שכזו, מחלישה את העמידות של הגוף ותורמת באופן משמעותי לעליה במספר החולים במחלות כרוניות. בדורנו אנו עדים לתופעה שניתן להגדירה כמגיפה של ממש, המאפיינת בעיקר את חברות השפע בהן יש בהישג ידו של כל פרט לצרוך כמויות נדיבות של אוכל זול ומשביע, אך במקרים רבים לא מאוזנת ואו חסרה ברכיבים חיוניים ומשפיעה על חוסרים תזונתיים .

לכן יש להבדיל בין אכילה לשובע לבין תזונה נאותה שתפקידה איננה לספק את הצורך בהנאה מאכילת מטעמים, כי אם לספק לגופנו את צרכיו האמיתיים לקיום בריאות מיטבית.

בנוסף על ההשפעה הקלינית של חוסרים תזונתיים, אשר עבור הקהילה הרפואית מדעית די מובנת מאליה, ממצאי המדע מדגימים כי חסרים אלה עלולים להוציא את הגוף מאיזון בריא, דבר שלאורך זמן עלול לבוא לידי ביטוי בתפקוד לקוי של הגוף, בכלל זה הדברים אמורים גם בתפקודה של מערכת החיסון.

חולשה או במקרים קיצוניים כשל חיסוני, גורמים לכך שגופנו מועד יותר להדבקות בזיהומים, לחוסר אנרגיה, להתפתחות הפרעות מטבוליות, בעיות קשב וריכוז, מצבי דלקת כרונית ועוד רשימה ארוכה של אתגרי בריאות שבדורנו המעקב אחריהם בעשורים האחרונים מגלה גרף עולה בעקומה חדה.

חוסרים תזונתיים – מהם הגורמים העיקריים?

• הרגלי חיים – צריכה לא מספקת של מזון שלם וטבעי – רובנו אוכלים מזון מעובד ותעשייתי, דל בערכים תזונתיים, שאף מרוקן את גופנו מוויטמינים ומינרלים כחלק מתהליך העיכול שלו בגופנו.
  – צריכה גבוהה של סוכר ושומן טראנס – אשר פוגעים פגיעה קשה במשק הויטמינים והמינרלים בגוף.
  – צריכה גבוהה של מזונות הפוגעים בספיגת ויטמינים ומינרלים כגון קפאין ואלכוהול, המהווים חלק מתרבות הצריכה היומיומית במדינות מפותחות
• חוסר איזון באוכלוסיית המיקרובים במערכת העיכול – המיקרוביום, אחד הנושאים הכי נחקרים כיום, מתברר כגורם מהותי בקביעת בריאותו של האדם. לצערנו, גם החיידקים סובלים מגורמים סביבתיים ולכן אדם האוכל תזונה בלתי מאוזנת ועתירה במזון מעובד, פוגע גם באוכלוסיה שלמה הנמצאת במערכת העיכול שלו ואשר אחראית על ספיגה ועיכול של חלק גדול מהויטמינים והמינרלים.
• נטילת תרופות – בין אם אתם נוטלים תרופות מרשם או נוטלים תרופות ללא מרשם (למשל לטיפול בדלקות או במגרנות) – הרי תרופות אלה שודדות מגופכם ויטמינים ומינרלים ללא ידיעתכם. נושא זה הוא אחת הסוגיות הקשות בעולם הרפואה ולא קיימים די מחקרים הממצים את ההשלכות מרחיקות הלכת של חוסרים אלה לאורך זמן, ובדיקות מסוג זה אינן חלק מתהליך אישור התרופה כיום.
• שיטות חקלאות מדללות מינרלים – האדמה דלה במינרלים ולכן גם צריכה מספקת של ירקות, פירות וזרעים לא תמיד מספקת לגוף את מה שהוא זקוק לו. שיטת החקלאות הנפוצה בעולם המודרני מבוססת על גידול מסוג אחד (מונוקולטורה), בניגוד למערכת האקולוגית הטבעית (פוליקולטורה)
  גורמי סיכון נוספים – אוכלוסיה בוגרת או ילדים חשופים יותר לחוסרים תזונתיים. כמו כן נשים בתקופת ההיריון וההנקה. גם מצבים של מחלות שונות מחלישים את הגוף ואת יכולתו לספוג ויטמינים ומינרלים. במקרים כאלה נכון לפנות ליעוץ אצל בעל מקצוע מוסמך, אילו תוספי תזוה יכולים להועיל בין עם לתקופת ההריון או התמודדות עם אתגרי בריאות שונים ובין עם כתמיכה ותחזוקה מתמדת לבני גיל הזהב או לסובלים ממחלה כרונית.

תת תזונה תסמינים – מהם התסמינים של חוסרים תזונתיים ?

להלן טבלה המרכזת תסמינים נפוצים הנגרמים עקב מחסור תזונתי ומחסור במיקרונוטריאנטים שונים – חוסרים תזונתיים .

מה אנחנו יכולים לעשות במקרה של חוסרים תזונתיים ?

ההנחיה הכללית הנכונה לכולנו היא לדבוק בתזונה מגוונת הכוללת הרבה ירקות, עלים ירוקים, פירות דגנים וקטניות, כמות מתונה של חלבונים איכותיים מן החי כגון: ביצים אורגניות, דגים נקיים ככל שנוכל להשיג ואו בשר ממרעה עשב.
בכדי לבדוק מה אתם מקבלים מהתזונה בה אתם רגילים, מה דרוש לגופכם ואילו חוסרים תזונתיים סביר שיש לכם, המלצתי היא על אתר מחשב התזונה ‘כרונומטר’. באתר תמצאו גרסה בסיסית חינמית המאפשרת מעקב של שבוע תזונה אשר בהחלט מספק רפרנס. חשוב לזכור שמחשב התזונה מראה מה אתם מכניסים לגוף כתוצאה מאכילה, אך המחשב לא יודע לתת מידע על מה באמת נספג ומגיע לכל תא בגופכם. להתנסות במחשב תזונה לחצו כאן.
שיפור של הדמוגרפיה במערכת העיכול ותמיכה בבקטריות הידידותיות לאדם היא דרך טובה לשפר עיכול של המזון וספיגה משופרת של נוטריאנטים לתוך מחזור הדם, צריכה של מזונות פרה-ביוטיים היא תמיד בחירה נבונה ובמקרים רבים גם פרוביוטיקה עשויה להועיל. לקריאת מאמר על פרה- ביוטיקה ופרוביוטיקה לחצו כאן.
במידה ואתם נמצאים בטיפול תרופתי, תוכלו לבדוק חוסרים תזונתיים הנגרמים מתרופות שונות באמצעות אתר הדראג בלאנסר המנגיש לציבור שוחרי הבריאות מידע חשוב על התוויות נגד בין תרופות לתוספי תזונה, צמחי מרפא ומזונות שונים. כמו כן מרכז מידע על חסרים הנגרמים כתוצאה מנטילת תרופות והמלצות להשלמתן דרך הצלחת, ע”י העדפת מזונות בריאים העשירים בנוטריאנטים אותן התרופה מחסירה מגופכם ומשפיעה עלחוסרים תזונתיים . חברת ‘בודי בלאנסר פרו’ מאפשרת הרשמה חינם למשך 14 ימי התנסות אותם תוכלו לנצל לבדיקת התרופות אותן אתם ויקיריכם צורכים. להרשמה חינם והתנסות בדראג בלאנסר לחצו כאן

המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא

*הערה חשובה למען הסר ספק כל המידע המונגש במאמר זה אינו  מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע המונגש  במאמר הנ”ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.

אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו

מקורות:

Karadima, Vasiliki et al. “Drug-micronutrient interactions: food for thought and thought for action.” The EPMA journal vol. 7,1 10. 12 May. 2016, doi:10.1186/s13167-016-0059-1
http://en.wikipedia.org/wiki/Micronutrient_deficiency
“האמת על התרופות”, סוזי כהן
http://www.cdc.gov/nutrition/micronutrient-malnutrition/micronutrients/index.html
The effects of micronutrient deficiencies on bacterial species from the human gut microbiota. BY MATTHEW C. HIBBERD, MENG WU, DMITRY A. RODIONOV, XIAOQING LI, JIYE CHENG, NICHOLAS W. GRIFFIN, MICHAEL J. BARRATT, RICHARD J. GIANNONE, ROBERT L. HETTICH, ANDREI L. OSTERMAN, JEFFREY I. GORDON, SCIENCE TRANSLATIONAL MEDICINE 17 MAY 2017
Micronutrient Deficiency Conditions: Global Health Issues, Tulchinsky, T.H. Public Health Rev (2010) 32: 243. http://doi.org/10.1007/BF03391600Shenkin, A. “Micronutrients in health and disease.” Postgraduate medical journal vol. 82,971 (2006): 559-67. doi:10.1136/pgmj.2006.047670
Bird, Julia K et al. “Risk of Deficiency in Multiple Concurrent Micronutrients in Children and Adults in the United States.” Nutrients vol. 9,7 655. 24 Jun. 2017, doi:10.3390/nu9070655
http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/mm6131a6.htm?s_cid=mm6131a6_w
http://www.britannica.com/science/nutritional-disease
Department of Health and Human Services. (2015). 2015–2020 dietary guidelines: Key elements of healthy eating patterns.
health.gov/dietaryguidelines/2015/guidelines/chapter-1/healthy-eating-patterns/
עוד בנושא:

פטריות מרפא
צמחי מרפא
פרוביוטיקה