איזה חסרים תזונתיים הנגרמים עקב טיפול תרופתי?
כיום רוב האוכלוסיה הבוגרת נמצאת בטיפול תרופתי לטיפול בבעיות בריאות שכיחות כגון : כולסטרול גבוה ,לחץ דם ,סוכרת ועוד. גם בקרב האוכלוסיה הצעירה השימוש בתרופות נעשה שכיח החל מגלולות למניעת הריון ועד לטיפול בחרדה, ודיכאון.
הכרות עם ההשלכות ארוכות הטווח עשויה להפחית תסמינים שניוניים הנגרמים מטיפול תרופתי שאמנם בהרבה מקרים חיוני ומציל חיים אך לעיתים גורר תופעות לוואי הפוגעות באיכות חייהם של רבים.
מה חשוב לדעת אם אתם או יקיריכם נוטלים תרופות ?
כתוצאה מטיפול תרופתי ייתכן מאוד ש"נשדדים" מגופכם רכיבים תזונתיים כגון ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון, חומצות אמיניות, חיידקים חיוניים, חומצות שומן ועוד.
אמנם במקרים רבים התרופות הינן מצילות חיים ולצורך טיפול באתגרי בריאות מסוימים אין מנוס מטיפול תרופתי, אך לעיתים תופעות המתלוות לנטילה ממושכת של התרופה עלולות להיות הרבה מעבר לכתוב בעלון לצרכן של התרופה. וישנם מקרים בהם נטילת תרופות גורמת להופעתן של מחלות ובעיות שניוניות בעקבות חוסרים תזונתיים שנגרמים מהתרופה.
שכיחות נטילת תרופות במאה ה-21
בעוד אינטראקציות ותגובות בין תרופה לתרופה הוא נושא מוכר ומדובר, אינטראקציות והשפעות של תרופות על התזונה הוא נושא המחקר בו הינו תחום חדש ומידע זה כיום אינו נגיש דיו לציבור, וברמה הרגולטורית השפעותיו אינן חלק מתהליכי אישור תרופה לפני שהיא יוצאת לשיווק.
זאת למרות העובדה שקיימות מספיק הוכחות לכך שהשפעת התרופה על התזונה ועל ספיגתה הינה משמעותית ויש לה השלכות על בריאותו של נקודה חשובה נוספת, כיום הרפואה הקונבנציונאלית נסמכת ברובה על טיפול תרופתי, כאשר תפקיד התזונה כגורם מסייע לריפוי המחלה או מניעת תופעות הלוואי הינו משני ולעיתים כלל אינו קיים.
מסקר שנערך בארה"ב עולה כי מרביתם של צרכני התרופות לטיפול במחלות כרוניות הינם מטופלים בגילאי 45 ומעלה.
כמו כן, דווח על שכיחותן של חלק מהמחלות הכרוניות שבעטין המטופלים נטלו תרופות בקרב הציבור האמריקאי:
- 12% מבני 45-64 ו29.5% מבני 65 ומעלה אובחנו עם מחלת לב (כל הסוגים)
- 27.4% מבני 20 ומעלה סבלו מיתר כולסטרול
- 11.9% מבני 20 ומעלה סבלו מסוכרת סוג 2
- אחוז גבוה מבין הלוקים במחלות הכרוניות אף סבלו מדיכאון
- מספר לא מבוטל של מבוגרים דיווח על מצבים שעלולים להצדיק שימוש בתרופות ממשפחת נוגדי דלקת לא סטרואידים (NSAID) או בקורטיקוסטרואידים:
- אוסטאוארתריטיס (דלקות מפרקים)
- כאבי גב תחתון (28.1% מבוגרים)
- כאבי ראש חמורים או מיגרנה (15.3%)
- כאבי צוואר (14.6%)
- השכיחות הכללית של אסטמה בקרב מבוגרים היא 7.6%
בעידן בו אוכלוסיית העולם מזדקנת, ואחוז הקשישים עולה בכל שנה, יש משמעות אדירה להשפעתן של תרופות על בריאותנו בעיקר כאשר מדובר בטיפול תרופתי מתמשך.
קיימת עליה מתמדת בתחלואת הקשישים, ואיתה עליה בשימוש מקביל במספר תרופות.
דבר זה הופך את נושא שדידת המיקרונוטריאנטים לרלוונטי מתמיד והנגשת מידע זה לציבור הרחב עשויה לשפר את איכות חייהם של רבים בעיקר בקרב האוכלוסיה המבוגרת.
Figure 1 עליה בסיכון לאינטראקציה בין התרופות למזון
מנגנוני התרופה המביאים לריקון הגוף ממיקרונוטריאנטים
מספר גורמים יכולים להביא לידי דלדולם של נוטריאנטים בעקבות שימוש ממושך בתרופות.
- פגיעה בספיגת נוטריאנטים מהמזון – תרופות רבות משבשות תהליכי ספיגה של נוטריאנטים. לדוגמא: תרופות לטיפול בצרבות ובריפלוקס ממשפחת "מעכבי משאבות פרוטונים (PPI)" פוגעות בספיגת ויטמין B12 המתחיל בקיבה, ושימוש ממושך עלול להביא למחסור חמור בויטמין.
- חוסר תיאבון – רבות מן התרופות גורמות לחוסר נוחות במערכת העיכול (הבאים לידי ביטוי בסימפטומים כגון: גזים, עצירות או שלשול), או לפגיעה במערכת העצבים ואף לדיכאון, גורמים אלו עלולים לגרום לאיבוד תיאבון ומיעוט בצריכת המזון.
- פגיעה בייצור נוטריאנטים בגוף – מנגנון הפעולה של חלק מהתרופות פוגע במנגנונים בגוף האחראיים על ייצור נוטרינטים מסויימים.
למשל: תרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים מעכבות את ייצור קו-האנזים Q10 (CoQ10). לקו-אנזים זה תפקיד מפתח בשימור האנרגיה בתאים ובשרירים. - שינוי בקצב הפרשת נוטריאנטים מהגוף – קיימות תרופות אשר מגבירות את קצב הוצאת הנוזלים מהגוף ובכך מגבירות גם את איבודם של מינרלים שונים בדרכי השתן. דוגמה טובה לכך הן התרופות להורדת לחץ דם – ממשפחת המשתנים (תיאזידים) ושימוש ממושך בהן עלול לגרום לריקון הגוף ממינרלים חיוניים לבריאות ותפקוד תקין כגון: מגנזיום, אשלגן וסידן.
- שינוי קצב עיכול הנוטריאנטים – חלק מהתרופות משפיעות על קצב עיכול המזון, ובכך יכולות להביא להגברת העיכול, מה שיביא לפגיעה בעיכול הנוטריאנטים הדורשים זמן רב יותר לצורך עיכול מיטבי.
מה ניתן לעשות וכיצד נדע להשלים חסרים תזונתיים ?
הקדמה הטכנולוגית-רפואית מהווה מהפכה בתחום הנגשת המידע לציבור הרחב, אחד הכלים החדשניים הנגישים כיום לקהל המטפלים ושוחרי הבריאות שיכולים לסייע בבדיקת חסרים תזונתיים הנגרמים בעקבות טיפול תרופתי הוא ה Drug Balancer פרי פיתוח של חברת ההיטק הרפואי "Body Balancer Pro".
- כלי אינטואטיבי איטואטיבי וקל לשימוש המאפשר חיפוש לפי שם או משפחה של תרופה ומפרט את כל אותם מיקרונוטריאנטים שהתרופה עלולה לרוקן במשך הזמן. בו-בעת, מציג הכלי את מגוון המזונות העשירים במיקרונוטריאנטים בכדי לאפשר למטופל לשים דגש עליהם בתפריט היומיומי.
- הדרג בלנסר מאפשר בחירה של העדפות אישיות הניתנות לשמירה כגון פילטר "כשר" המסנן החוצה את כל המזונות שאינם כשרים, פילטר "ווגאן" שמסנן החוצה את כל המזונות מהחי ובכך מאפשר לכל אדם לבחור מתוך רשימה מועדפת המותאמת לו באופן אישי.
- נכון לזמן כתיבת שורות אלו קיימת אפשרות להרשם חינם להתנסות של 14 יום דבר המאפשר לכל אדם שימוש אישי או משפחתי שבהחלט עשוי לתרום מידע חיוני ורב ערך שיש בו בכדי לשפר את איכות חייהם של יקיריו ולצמצם תופעות לוואי הנגרמות מטיפול תרופתי.
Figure 2DRUG BALANCER – מידע אודות "אדויל ליקווי ג'ל" ומהם החוסרים התזונתיים מנטילתו
לסיכום
תרופות הפכו זה מכבר עבור רבים לחלק משגרת היום יום, ומסתבר שהשפעתן על גופנו הינה מעבר לייעודה הטיפולי. במצב האידיאלי, מלבד התאמת הטיפול התרופתי הנדרש העוסקים בבריאות הציבור ורופאי המשפחה היו מנחים לשינויי תזונה ותפריט מוקפד, או לחילופין נטילה של תוספי תזונה העשויים להביא לידי צמצום השפעתן הלא רצויה של חלק מהתרופות.
בפועל, מעטות המרפאות העוסקות בהנחיות תזונה כחלק מהפרוטוקול הטיפולי בין אם מתאמי קוצר הזמן העומד לרשות הרופא בקהילה כתוצאה מעומס התורים או מחוסר ידע מעמיק ורחב בתחום התזונה, הרפואה האינטגרטיבית נלמדת כיום במסגרות שונות מלימודי רפואה מערבית קונוונציונאלית.
כמו-כן, נדרש היום יותר מתמיד מתן תשומת לב רבה ללימוד והסברה על אינטראקציות אפשריות של תרופות עם מזונות ותוספי תזונה והשפעתן על ספיגת נוטריאנטים בגוף, כל זאת כדי לקדם שינוי פרדיגמה של הטיפול במחלות.
למרות שיש לנו בישראל רופאי משפחה מהשורה הראשונה ומטפלים אינטגרטיבים האמונים על בריאותינו.
מוטלת עלינו החובה לבדוק ולברר מהן ההשפעות או הסיכונים בנטילת התרופות המומלצות, על ידי בחירה מושכלת של תוספי התזונה אותם אנו צורכים כהשלמה ל"תמונה הגדולה".
בעזרת מידע יקר ערך זה נדע מה יש בידינו לעשות על מנת להשלים את החוסרים התזונתיים ולהחזיר את האיזון לגופנו.
המאמר מוגש מאת צוות הקליניקה של אי בי אר צמחי מרפא
*הערה חשובה למען הסר ספק כל המידע המוגש במאמר זה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו להנחות הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע המוגש במאמר הנ"ל תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.
אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדוכנים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו
מקורות:
- Karadima, Vasiliki et al. “Drug-micronutrient interactions: food for thought and thought for action.” The EPMA journal vol. 7,1 10. 12 May. 2016, doi:10.1186/s13167-016-0059-1
- Evidence of Drug–Nutrient Interactions with Chronic Use of Commonly Prescribed Medications: An Update Emily S. Mohn 1, Hua J. Kern 2, Edward Saltzman 1, Susan H. Mitmesser 2 and Diane L. McKay
- Péter, Szabolcs et al. “Public health relevance of drug-nutrition interactions.” European journal of nutrition vol. 56,Suppl 2 (2017): 23-36. doi:10.1007/s00394-017-1510-3
- "האמת על התרופות", סוזי כהן
- http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/mm6131a6.htm?s_cid=mm6131a6_w
- http://www.health.harvard.edu/staying-healthy/are-your-medications-causing-nutrient-deficiency
- Montenero AS. Drugs producing vitamin deficiencies. Acta Vitaminol Enzymol. 1980;2(1-2):27-45. PubMed PMID: 7211625.
- Shenkin, A. “Micronutrients in health and disease.” Postgraduate medical journal vol. 82,971 (2006): 559-67. doi:10.1136/pgmj.2006.047670
- Felípez L, Sentongo TA. Drug-induced nutrient deficiencies. Pediatr Clin North Am. 2009 Oct;56(5):1211-24. doi: 10.1016/j.pcl.2009.06.004. Review. PubMed PMID: 19931072.
- http://www.msdmanuals.com/professional/nutritional-disorders/nutrition-general-considerations/nutrient-drug-interactions#v28363637